שוב ושוב עולה לדיון נושא החוקה לישראל, במיוחד בימים קשים ומטרידים אלה, נוכח ההפיכה המשטרית והבחירות העומדות בפתח. לדעת רבים וטובים, כולל משפטנים בכירים, חקיקת חוקה לישראל תביא מזור ומרפא לכל תחלואי החברה, תשמור על זכויות האזרח הקטן, תגן על המיעוט מפני עריצות הרוב, תגרום לשוויון בזכויות, בחובות ובנטל וכיוצא בזה.
מאמצים רבים, כנים ויסודיים נעשו מאז הקמת המדינה במטרה לכונן חוקה בישראל – אך לשווא. המאבק המשמעותי האחרון לכונן חוקה בישראל נעשה בין השנים 2000–2009 על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. נעשו ניסיונות רבים לגשר על פני הפערים בין חילונים, חרדים, מיעוטים ושאר זרמים ותנועות חברתיות – אך עקב חילוקי דעות עמוקים – הניסיונות הללו לא צלחו. חוששני, כי מה שלא עלה בידי רבים וטובים במהלך 78 שנות קיומה של מדינת ישראל, לא יצלח גם לעת הזאת.
וכי מהי חוקה? "חוקה" קיימת גם במדינות טוטליטריות כמו רוסיה, סוריה, עיראק וצפון-קוריאה. לחוקות שכאלה בוודאי שעינינו אינן נשואות. הדוגמאות היותר חיוביות לחוקה ליברלית ואמיתית, אותן נוטים לאמץ, הן של ארצות-הברית וקנדה. סבורני, שגם הדוגמה של החוקה האמריקאית – שכוננה בשנת 1787 ונוספו לה עשרה תיקונים (The Bill of Rights) בשנת 1791 - איננה המודל האידיאלי.
רק בשנת 1865, כשמונים שנה לאחר שנוצרה החוקה, בוטלה העבדות באמריקה. לנשים בארה"ב לא הייתה זכות בחירה, והיה צורך בתיקון נוסף לחוקה בשנת 1920 על מנת לאפשר לנשים לבחור ולהיבחר. הרי רק בשנת 1954, לפני כשבעים שנה בסך הכל, ביקשה ילדה שחורה בשם לינדה בראון ללמוד בבית ספר בקנזס, שבו למדו תלמידים לבנים בלבד, אך סורבה. ושנה לאחר מכן, בית המשפט העליון בארה"ב פסק שההפרדה בין שחורים ללבנים בחינוך הציבורי – מנוגדת לחוקה. בשנת 1955 סירבה אזרחית אפרו-אמריקאית בשם רוזה פארקס, לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן, וזאת בניגוד לחוק ששרר באלבמה. לאחר שהורשעה על ידי בית המשפט, הוגש ערעור לבית המשפט העליון של ארצות-הברית שביטל את החוק המקומי שחייב הפרדה בין הגזעים בתחבורה הציבורית.
נשיא בית המשפט העליון של ארה"ב בעבר, צ'ארלס אוונס יוז, נשאל פעם מה קובעת החוקה האמריקאית. תשובתו הייתה: "החוקה קובעת את מה ששופטי העליון אומרים שהיא קובעת". לאמור, פרשנותם של השופטים לחוקה, היא הנותנת והיא הקובעת.
עד שנגיע לכונן חוקה לישראל - ככל הנראה לא בעתיד הקרוב - עדיף, אפוא לשמור על עצמאותם ואי-תלותם של שופטי ישראל, בהם אנו שמים את יהבנו ומבטחנו, ולהימנע ממינויים פוליטיים ומעוותים. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הוכיח את עצמאותו ועמידתו הנחרצת על עקרונות יסוד גם בשעות משבר חריף. לדוגמה, כאשר פסל את החוק שביטל את עילת הסבירות, ביטל את הדחת היועצת המשפטית לממשלה, ביטל את סגירת גלי צה"ל, הורה על עריכת בחירות חוזרות לכהונת מבקר המדינה, ועוד כהנה וכהנה.
אמנון סטרשנוב הוא שופט מחוזי בדימוס והפרקליט הצבאי הראשי בעבר
לפני שנגיע לכינון חוקה, יש לשמור על עצמאותם ואי-תלותם של שופטי ישראל - ולהמנע ממינויים פוליטיים ומעוותים
