אייל ברקוביץ' ישב מול גדי איזנקוט ונתקל בבעיה קשה. "אנחנו יושבים פה כמה דקות ואתה מכיר אותי בתור מראיין", אמר המגיש ליו"ר מפלגת ישר!, "אני מת לבקר אותך. מת למצוא בך שטיק, משהו לא טוב. אפילו רזית גם. אתה נראה טוב". עוד רגע גם היה מפרגן לניחוח האפטרשייב שלו.
מוריה אסרף, עיתונאית ובייביסיטר, ניסתה להסביר לברקוביץ' שזאת פחות או יותר העבודה, אבל הוא התעקש להודות בכישלון: "אני מחפש, וגם הצד השני, היריבים שלך, מחפשים. לא מוצאים". אסרף לא ויתרה על פתרון למשבר, והעירה ש"אפשר לבקר עניינית, לא לרדת לפסים אישיים". מבחינת ברקוביץ' זה כאילו היא דרשה ממנו להוריד את הירח: "גם עניינית, לא מוצאים. הם משתגעים מזה". ובכן, אם "הם" אכן "משתגעים" ממשהו, זאת כנראה הטבעיות שבה יושב מגיש טלוויזיה בכיר (ויקר) ומתנהג כאילו שאיתור ביקורת על אדם עם רקורד של 40 שנה בציבוריות זאת משימה בלתי אפשרית.
המראיין שצריך בייביסיטר. "מוריה וברקו"
בסוף, והמאמץ בהחלט ניכר, הודיע ברקוביץ' כי "חשב על משהו" ואמר בעדינות לאיזנקוט ש"לא ניהלת מדינה" ו"אין לך ניסיון פוליטי". אסרף הייתה כה מבסוטית מההישג של הפרטנר, שהיא מיהרה להוסיף שהטענה הזאת מגיעה גם מתוך עמיתיו לגוש. אבל עדיף לא להתלונן: ספק אם ברקוביץ' יודע מה היה הרזומה של בנימין נתניהו לפני שנבחר ב-96', אחרת גם את השאלה הזאת היה גונז.
האירוניה היא, שכל זה התרחש אחרי דיון שלם בסוגיה מדוע איזנקוט לא יגיע לריאיון ב"פטריוטים" ויופיע בערוץ 14 רק מול "עיתונאים רציניים". אלא שגם ברקוביץ' הוא לא "עיתונאי", והצפייה היומיומית בו מסירה כל צל של חשד שמדובר באיש "רציני". שלשום, למשל, הוא שאג "איפה נתניהו?" ביחס לסערת ח"כ צבי סוכות וניתוץ האנדרטה למחבלים, שעות אחרי שראש הממשלה הוציא גינוי.
רצינות באקטואליה לא מתבטאת רק בבקיאות, חדות והכנה מדוקדקת, אלא גם בהבנה שריאיון עם מועמד לראשות הממשלה הוא הגביע הקדוש של ההגינות: לא כלפי המועמדים והמועמדות, אלא כלפי החלק בקהל שמתנגד, מתלבט, חושש ואפילו כאלה שרוצים לחזק את נטייתם. ברקוביץ' אינו מתקרב לרף המינימלי: הנוכחות שלו מאלצת את אסרף לבזבז זמן על ויכוחי סרק, כאילו שזה עוד אחד מהפאנלים הבלתי נגמרים בתוכנית. ובמקום שתוכל ליצור דיאלוג צפוף שיאתגר את איזנקוט (כפי שעשתה בעניין החוות בגדה המערבית), היא צריכה להסיט משאבים כדי לפקוח שבע עיניים על המראיין שלצדה, ובמיוחד להיזהר שלא לגלגל אותן.
"אם יש מגיע, מגיע לו", הכריז ברקוביץ' בסיום על מסקנתו המפתיעה. לצופים ולצופות, אלה מהם שכמהים לשיח אינטליגנטי שבו דעות ברורות חיות בשלום עם שאלות נוקבות, כנראה שמגיע הרבה פחות.
בקטנה
לא ברור מי הפסיד בהתערבות ועל מה היא הייתה, אבל די בטוח שזה לא מצדיק עונש כמו להרים פרסומת לבנק שבה רותם סלע מדגימה שירות מסוים על צלחת גפילטע פיש וחזרת. מצד שני, לפחות חסכו ממנה את הג'לטין הרוטט: בכל זאת, רותם סלע.
