לפי סקרים השוואתיים שונים שפירסם ה-OECD, מערכת החינוך בישראל היא מהבלתי יעילות ביותר בקרב המדינות המפותחות. ההשקעה גדולה, התוצאה עלובה (למעט החינוך המיוחד יוצא הדופן). לעומתה, מערכת הבריאות הישראלית מדורגת בדרך כלל גבוה ברמת היעילות ובשביעות הרצון של הציבור ממנה.
מדוע? למה בריאות כן וחינוך לא? עד שנות ה-90 של המאה הקודמת הייתה התמונה הפוכה: מערכת החינוך שלנו זכתה לשבחי המומחים הבינלאומיים, בשעה שהבריאות הציבורית סבלה מבירוקרטיה, מפוליטיזציה ומחוסר יעילות משווע.
המהלכים ששינו מן היסוד את מערכת הבריאות בארץ והזניקו אותה למעמדה הנוכחי היו חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1994 ועקירת השיקולים הפוליטיים-מגזריים מניהולה. כוחם של שרי הבריאות ושל הבכירים שמונו מטעמם להוביל את המערכת נחלש משמעותית, כאשר מרכז הכובד של העשייה הבריאותית והרפואית עבר לקופות חולים בלתי תלויות. המקצועיות תפסה במהרה את מקומה של המגזריות.
תהליך הפוך התחולל בחינוך. משנה לשנה נעשה החינוך בישראל פחות ופחות ממלכתי ויותר ויותר סקטוריאלי-פוליטי-עדתי. פוליטיקאים ועסקנים מפלגתיים העצימו את מעורבותם לא רק בניהול הכספי-כלכלי של המערכת, אלא גם בתכנים ובתוכניות הלימודים. הבריאות הציבורית שעטה אצלנו קדימה, החינוך הציבורי שעט לאחור. פה פתיחות, שם הסתגרות; פה אחידות, שם התפצלות.
חשוב להבהיר שלא גודל התקציב הממשלתי גרם לתהום שנפערה בהדרגה בין החינוך לבריאות. תקציבי שני המשרדים עלו מדי שנה בערך באותו קצב, ומ-2019 גדלו שניהם בכ-50%, פלוס מינוס אותו האחוז. אשתקד עמד תקציב החינוך של ממשלת ישראל על כ-92 מיליארד שקל, ואילו תקציב הבריאות הסתכם בכ-60 מיליארד שקל. לדעת כלכלנים באוצר ובבנק ישראל, מערכת הבריאות הציבורית הישראלית מצטיינת בביצועיה דווקא משום שהיא רזה יותר ודלה במשאבים. המחסור הזה יוצר לחץ המתמרץ התייעלות ויצירתיות ברוב התחומים.
גם מקור הכשל בחינוך אינו באיכות כוח האדם: כישוריהם המקצועיים ויכולות ההוראה של המורים במערכות החינוך הממלכתיות בארץ אינם נופלים מאלה של עמיתיהם בחו"ל. "יש כאן היפוך של סיבה ומסובב", אומר בכיר לשעבר במערך החינוכי הציבורי. "החינוך של תלמידי ישראל מניב תוצאות מאכזבות לא מפני שמורים חסרי כישורים מקלקלים מערכת טובה, אלא מפני שמערכת חינוך לקויה מן היסוד מקלקלת גם את אנשי ההוראה הטובים ומרתיעה אחרים מלהצטרף אליה".
הנה דוגמה מרכזית. את סל שירותי הבריאות קובעת מדי שנה ועדת מומחים לרפואה ולבריאות הציבור, המורכבת מאנשי מקצוע ממדרגה ראשונה, הנטולים כל שיקול פוליטי או פופוליסטי. הודות לעבודתם נחשב סל הבריאות הישראלי לאחד המתקדמים והמקיפים בעולם. יישום החלטות "ועדת הסל" נתון בידי קופות החולים — ארגוני בריאות אוטונומיים ללא כוונת רווח, המוגנים מפני מעורבות מפלגתית ומגזרית.
לא כך במערכת החינוך. היא מתרחקת — ליתר דיוק, מורחקת בכוח — ממקצועיות ומקדמה. יש בה חמישה עד שבעה זרמים שונים, המלמדים (אם מלמדים) את מיליוני התלמידים לפי תוכניות נפרדות. לפחות בשליש מבתי הספר מדכאות התוכניות האלה בעליל את הסקרנות והיצירתיות של התלמידים.
רופאות ורופאים בארץ גאים במקצועם ובמקומות עבודתם. מורות ומורים, לעומתם, ממורמרים וכעוסים ומצפים ממפלגות האופוזיציה להתחייב לחוק לימוד חובה ממלכתי, בדומה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. רק כך, הם אומרים, נציל את חינוך ילדינו, הזקוק לרעידת אדמה ארגונית.
שני צדדים למטבע
הביטקוין, המטבע הדיגיטלי המבוזר, נתפס בתחילת דרכו כמנוף מופלא להתעשרות סופר-מהירה של משקיעים או מהמרים אמיצי לב ואוהבי סיכון. זוכרים את רכבת ההרים של מחירי הביטקוין, עם עליות וירידות של עשרות אחוזים בשנה? והנה, הוא חוזר.
אחרי שנסק למחיר פנטסטי של יותר מ-120 אלף דולר ליחידה — לעומת ערך אפסי כמעט בעת השקתו ב-2009, כשאיש לא היה מוכן לקבלו אפילו תמורת כוס קפה — ואחרי שצנח השנה לכמחצית מהסכום הזה, הוא שוב בתנופת התאוששות מופלאה. מאז השפל האחרון עלה מחירו בכ-22%, והתיאבון להוסיף אותו לתיק החיסכון גובר.
כדאי? איני יועץ השקעות מוסמך ולא אסתכן במתן עצה. הבעיה עם הביטקוין היא שקשה להשיב על השאלה מהו. הוא אינו מטבע המונפק על ידי מדינה כלשהי, אלא נכס דיגיטלי שהבעלות עליו והעסקאות בו נרשמות במאגר מבוזר — בלוקצ'יין — הנשמר ברשת מחשבים. כמו כל מידע דיגיטלי, גם הוא מיוצג בסופו של דבר באמצעות רצפים של הספרות 0 ו-1. גם הבינה המלאכותית מבוססת במהותה על חישובים ופקודות שבבסיסם אותם 0 ו-1. ולא, אין להם לא נשמה ולא תבונה.
את הביטקוין "כורים" באמצעות מערכי מחשוב עתירי אנרגיה, המתחרים בפתרון חישובים קריפטוגרפיים ובאישור מקבצים של עסקאות, לעיתים במקומות אקזוטיים למדי על פני הגלובוס. האלגוריתם — אוסף הפקודות — של הביטקוין מגביל את מספר המטבעות שיונפקו ל-21 מיליון. עד כה נכרו קרוב ל-20 מיליון, אך בשל מנגנון ההאטה המובנה השלמת הכרייה צפויה רק בסביבות 2140. המחסור המתוכנן והידוע מראש, ולא לחץ זמן מיידי, הוא אחד הגורמים להתעניינות המחודשת בו.
ישראל עטיה
(צילום: יניב כהן)
סיבות נוספות, לדעת ישראל עטיה, מנכ"ל המרכז לתכנון פיננסי, הן "חולשת הדולר האמריקאי, מטבע העוגן של המערכת הפיננסית הגלובלית; התגברות החששות מהחוב המזנק של הממשל האמריקאי, המגיע כבר לכ-120% מהתוצר המקומי; והזרמת כסף נזיל מסיבית שמבצע כעת משרד האוצר האמריקאי, הרוכש בשוק הפתוח איגרות חוב של עצמו במטרה לשפר את הנזילות ולהוזיל את עלויות המימון".
זהו סוג של משולש ברמודה פיננסי, שממנו — סבורים משקיעים אמיצים — מוטב לברוח אל עולם המסתורין של הביטקוין, המטבעות המבוזרים, הבלוקצ'יין והארנקים הדיגיטליים. יקום שלם.
עטיה, שהוא גם חבר בפורום משתמשי הקצה של השקל הדיגיטלי של בנק ישראל, מוסיף לרשימת הגורמים שהשפיעו על הזינוק הפתאומי בביקוש לביטקוין את ההתפתחויות החשובות באסדרת שוק המטבעות הדיגיטליים בעולם ובארץ.
בארה"ב מגביר ממשל טראמפ את הלחץ על הקונגרס להשלים חקיקה מקיפה לפיקוח על ענף המטבעות הדיגיטליים והמסחר בהם, לאחר שב-2025 כבר נחקק חוק פדרלי להסדרת המטבעות היציבים. במקביל פירסמה רשות ניירות הערך האמריקאית הצעה למסגרת רגולטורית ייעודית, שתסדיר הנפקות ומסחר ב"נכסי קריפטו", ובראשם, כמובן, הביטקוין. שווי השוק של כל הביטקוינים עלי אדמות מגיע לכ-1.6 טריליון דולר, כ-1.3% מערכם הכולל של המטבעות המדינתיים הקיימים בעולם.
בארץ, מספר עטיה, פורסם לפני כחודשיים להערות הציבור תזכיר החוק להסדרת הנפקתם של מטבעות דיגיטליים יציבים, הצפוי לקבוע לראשונה מסגרת ייעודית לרישוי, לפיקוח ולאסדרה של מנפיקי מטבעות מסוג זה. על פי הודעת משרד האוצר, גיבוש התזכיר ארך כשנה ונעשה על ידי רשות שוק ההון, לאחר התייעצויות עם בנק ישראל והתאמת הרגולציה הישראלית לסטנדרטים בינלאומיים.
עטיה: "התזכיר מבקש ליצור מסגרת רגולטורית שתאפשר את התפתחות שוק המטבעות הדיגיטליים בארץ, תוך צמצום הסיכונים. בהתאם להצעה, כל גוף שיבקש להנפיק מטבע דיגיטלי יציב יחויב בקבלת רישיון מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר. בנוסף נקבעו דרישות מפורטות בתחומי הממשל התאגידי, ניהול הסיכונים, אבטחת המידע, הגנת הסייבר וחובות הדיווח והשקיפות. כל מטבע שיונפק כאן יהיה חייב להיות מגובה במלואו בנכסים פיננסיים מתאימים, והמנפיק יידרש לפרסם מסמך שבו יוצגו מאפייניו והסיכונים בקנייתו. כך תובטח יכולת הפדיון של המטבע".
עטיה מברך על הצעת החקיקה של האוצר ועל טיוטת עדכון האסדרה שהפיץ הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, המסמנת, לדעתו, שינוי תפיסתי: "במקום חסימה גורפת של כספים שמקורם בפעילות בנכסים דיגיטליים, הבנקים יידרשו לבחון כל מקרה בהתאם לרמת הסיכון שלו. המהלך יקל על לקוחות שפעלו כחוק ויחבר את המערכת הבנקאית טוב יותר לעולם הפיננסי הדיגיטלי, בלי להתפשר על מניעת הלבנת הון ומימון טרור".
באותה נשימה הוא משמיע אזהרה חריפה מפני נוכלים, מתחזים ושרלטנים העלולים לנצל לרעה את חוסר ההתמצאות של המשקיע הקטן במכשירים פיננסיים-דיגיטליים כה מסובכים. זכרו-נא, אפוא, קוראים יקרים: אפילו ביקום כספי מפוקח ומאוסדר של מטבעות דיגיטליים כמו הביטקוין אורבים לכם סיכונים שונים ומשונים, העלולים להתממש כרעם ביום בהיר. שמרו בשבע עיניים על מה שחסכתם וצברתם בעמל רב.
