סגול לחיבורים
השם שבחר עופר וינטר למפלגה שלו, "עמך ישראל", הוא כמו אנטיתזה מופגנת למיתוג המגזרי של מפלגת "הציונות הדתית" של סמוטריץ'. בהשקת המפלגה של התא"ל חובש הכיפה ניכר המאמץ לטשטש כל חותם מגזרי. הוא מעדיף להדגיש את הכומתה הסגולה שלו. בקהל אמנם היו הרבה כיפות וכיסויי ראש, אבל על הבמה וינטר הבליט את השותפות עם יוסף חדאד ואת הליהוק של נטעלי שם טוב. יש לו גם מתנחלים דתיים כמו דוידי בן־ציון וללי דרעי, אבל שניהם לא מהאגף החרד"לי של המגזר.
הרשימה הארוכה שהציג היא גם מגן חי מול מכבש הלחצים להתאחד עם סמוטריץ'. כשיש כל כך הרבה שמות שהובטח להם מקום בכנסת, קשה יותר לבצע חבירה. מההשקה המוקפדת התברר שווינטר לא התלבט לאורך כל הקיץ. הוא פשוט עבד על התוכניות. יש לו קופה מלאה. הוא גייס ערבויות במיליונים. המבצע התארגן לפרטי־פרטים.
לכאורה, מפלגה ימנית רעננה היא בדיוק מה שחסר לנתניהו כדי להגדיל את הבלוק ולהשיב את המאוכזבים. אבל ראש הממשלה מזהה בה איום: גם בגלל הכאוס הגושי וסיכון הקולות הנרחב, אבל גם מפני שהוא לא כנוע. נתניהו תוהה לאן וינטר באמת מנווט כשהוא נמנע מליצור איתו קשר. וינטר קיבל הצעה לשריון בליכוד, ודחה אותה. זו נחשבת בסביבת ראש הממשלה כראיה מחשידה בפני עצמה. איך אפשר לדחות שריון, הם תוהים, כמו הייתה זו משאת הנפש שאין בלתה.
על זה מוסיפים אנשי נתניהו את אנשי הכוורת של וינטר. המוח הפוליטי מאחורי וינטר הוא בן דודו, האסטרטג ויועץ התקשורת נדב שטראוכלר. יש לו מאות שעות נתניהו. הוא עבד בקמפיין הליכוד ב־2019, שהסתיים בהישג של 36 מנדטים, וייעץ לנתניהו בעוד הזדמנויות, אבל גם דיברר את מטה החטופים תקופה מסוימת. בראשית המלחמה שירת כמילואימניק ביחידת דובר צה"ל ופירסם פוסט סיכום ובו שבחים נלהבים לרונן מנליס, דו"צ לשעבר ששירת גם הוא, במילואים, תחת דניאל הגרי, והיום מנהל את הקמפיין של איזנקוט. היו אז מי שהמליצו לשטראוכלר למחוק את המחמאות. הוא סירב. השבוע מנליס "גמל" לו בפרגון בטוויטר על איכות ההשקה של וינטר והוסיף: "הצלחתכם הצלחתנו. רוץ עופר, רוץ". חיבוק דוב מכוון או סתם הטרלה שמתדלקת את הפרנויה בבלפור.
השם השני שמקורב לווינטר ומדאיג את נתניהו הוא אלי פלדשטיין. הוא ייעץ לווינטר בעבר בנושאים תקשורתיים, אבל השבוע הכחיש פומבית את הטענות שהוא מעורב בקמפיין. ובכל זאת, בלשכת נתניהו חושדים: הם מכירים את הקשר הארוך בין השניים עוד מימיהם במדים, וזוכרים שווינטר ביקר את פלדשטיין ברגעיו הקשים במעצר בית. עוד קודם תיווך פלדשטיין את הריאיון של וינטר לעמרי אסנהיים, שבו אמר וינטר כי אם היה ראש הממשלה ב־7 באוקטובר, הוא היה הולך הביתה מזמן. אחר כך פלדשטיין ישב בעצמו מול המצלמה של אסנהיים לריאיון שבלשכת ראש הממשלה לא ישכחו.
פלדשטיין. ביקור חברי
(יאיר שגיא)
מקורבי וינטר מתדרכים שיישב רק עם נתניהו כראש ממשלה. אבל בפומבי הוא מסתפק בינתיים בהתחייבות לממשלת ימין. אם הוא יוכל להשלים לנתניהו ל־61 הוא יעשה זאת, כנראה תמורת תיק הביטחון. השאלה מה קורה בתרחיש סביר שבו גם וינטר לא מעלה את הגוש ל־61. אז המשחק נפתח מחדש.
וינטר עדיין לא התראיין. הוא ייאלץ להתמודד עם שאלות, וישרטט את קווי התמרון שלו בקולו. בסביבתו טוענים שישלול פומבית אפשרות של המלכת מישהו אחר. אבל נתניהו לא רגוע, לפחות עד שישמע בעצמו. ובכל זאת, לגבי איזנקוט אין לו מה לדאוג. וינטר משוכנע שהרמטכ"ל לשעבר בלם את קידומו בצה"ל. גם האפשרות שישלים לבנט, שבזמנו וינטר סומן כמקורב לו כשתדרך אותו במהלך צוק איתן, היא חשד שווא. היחסים איתו הצטננו. הקרבה המסקרנת שלו היא דווקא לליברמן, שמינה אותו למזכיר הצבאי שלו כשר הביטחון. אם וינטר יוכל לעזור לליברמן על חשבון איזנקוט, זה יהיה רגע מעניין מאוד של סגירת מעגל ביחסים המורכבים אז בין הרמטכ"ל, שר הביטחון והמזכיר הצבאי.
לנתניהו יש מנוף על וינטר: הוא נשבע אמונים לנתניהו שנשבע להשמיד אותו. לכאורה זו קבוצה ריקה - האם יימצאו מצביעים שרוצים מפלגה שתמליץ על נתניהו, אבל יצביעו לה בניגוד לרצונו של נתניהו? ובכל זאת, וינטר עומד בינתיים בלחץ. יש לו רק שבועיים לשרוד עד סגירת הרשימות, ואז היחס אליו יכול להתהפך.
בן גביר. הציג לנתניהו מחקר שלפיו חיבור עם סמוטריץ' יביא פחות מנדטים מאשר ריצה נפרדת
(אלכס קולומויסקי)
מפגן עוצמה
סמוטריץ' הוא הבעיה המרכזית של הגוש: הוא מעולם לא עמד במבחן הקלפי לבדו. אלה תמיד היו עם בנט, שקד, רפי פרץ, בן גביר. בפעם האחרונה, השילוב עם עוצמה יהודית הוכיח את עצמו. 14 מנדטים. אבל הצדדים לא נלהבים לשחזר את ההצלחה. בן גביר הזמין מחקר מיועץ אמריקאי, שעבד בעבר עם נתניהו. את הממצאים הוא הציג לראש הממשלה: חיבור עם סמוטריץ' יביא פחות מנדטים מאשר ריצה משותפת. בן גביר מסמן קהלים שלא היו מצביעי הפעם הראשונה, שם הוא נחשב חזק מאוד. גם בנט נוכח שם. הקהל השני הוא החרדים המאוכזבים.
נתניהו שמע וקיבל. לפחות בינתיים הוא לא מפעיל מכבש לאיחוד שלהם. בפעם שעברה זה נגמר ביום שישי על הבריכה של השכנים בקיסריה. נתניהו ישב שם לצד יעקב ברדוגו. זימן את סמוטריץ' ואז את בן גביר, שהגיע עם ילדיו. הם שיכשכו במים בזמן שנתניהו תיקן את הטיוטה. הצדדים אפילו לא לחצו יד אלא חתמו עליה, בעל כרחם, בווטסאפ. הפעם בן גביר כבר הודיע שהוא סיים את עונת הרחצה לקיץ 2026.
בכלל, בן גביר ונתניהו נמצאים עכשיו במסלול התנגשות. השבוע, עם מציאת האלטלנה, בן גביר תפס קרדיט על סמל ליכודי. מעניין אם הוא הפרזנטור לקריאה ההיא של בגין: רק לא מלחמת אחים. בלשכת נתניהו הופתעו. על מציאת שרידי האונייה ראש הממשלה שמע מהתקשורת. אנשיו יצרו קשר עם לשכת השר עמיחי אליהו, ועידכנו שנתניהו יגיע גם כן למוזיאון האצ"ל. והוא אכן בא. אנשי עוצמה יהודית הוסיפו כיסא שלישי לכבודו. במסדרונות המוזיאון נתניהו סקר את התמונות לצד בן גביר ואליהו. אחרי פטפוט מנומס ראש הממשלה ביקש חדר, לנוח מעט. למנוחה הצטרף יועצו טופז לוק. כשיצא מהחדר, מאושש, במקום לפנות ימינה אל האולם של מסיבת העיתונאים, ראש הממשלה המשיך בנחישות ישר אל החצר. שם על חוף הים, מול פודיום שהונח בחטף, הוא צילם הצהרה לבדו. בן גביר עוד המתין שנתניהו ייכנס גם למסיבת העיתונאים הרשמית, אבל התבשר שראש הממשלה עלה נכנס לאוטו ונסע.
סמוטריץ'. הבעיה של הגוש
(אלכס קולומויסקי)
הנאום של יו"ר עוצמה יהודית הוחלף מאלטלנה לחרמות נגד בגין. נתניהו כבר סירב להצטלם עם בן גביר בעבר. בכפר חב"ד, ערב הבחירות הקודמות, הוא נדחק מהבמה כדי שראש הממשלה יסכים לעלות עליה. באולפן של יונית לוי הוא גם הבהיר שלא יהיה שר בממשלתו. אבל כל זה היסטוריה. עכשיו המרחק הוא בגלל התחרות הפנימית; בן גביר הוא בינתיים מנוע הצמיחה היחיד בקואליציה. בזמן שכולם, כולל החרדים, מתכווצים בסקרים, הוא היחיד ששווה יותר מנדטים ממה שיש לו בכנסת הנוכחית. נתניהו מנסה להפוך את המגמה.
בערב נתניהו ובן גביר שוב נפגשו, הפעם בקבינט. בסוף הישיבה מזכיר הממשלה ביקש מבן גביר להיכנס לשיחה עם נתניהו. השר לביטחון לאומי התמרמר בקול: חשבתי שהוא מעדיף לא להצטלם איתי, אז מה הטעם? אבל נכנס לחדר. חיכו לו שם נתניהו, סער וישראל כ"ץ. בן גביר לא הרפה: לא רצית להצטלם איתי. נתניהו מילמל משהו וניגש לעניין - בבקשה שיבטל את השתתפותו בפינוי מתחם אונר"א במזרח ירושלים. זה לא עיתוי טוב, נימק ראש הממשלה, מגובה בשרי החוץ והביטחון. בן גביר צחק בקול. למחרת הוא הגיע לפינוי, לבוש באפוד צבאי, התיישב על כורסת המנהל במשרד ההנהלה הנטוש - וצילם סרטון. זו הייתה פרובוקציה מושלמת, אבל הסרטון דווקא לא התפוצץ ברשתות. בן גביר גילה שגם הוא מיושן: צבי סוכות עם פטיש ואנדרטה גנב לו את ההצגה.
אוחנה . חזית מול בג"ץ
(אלכס קולומויסקי)
גב ללהט"ב
עובדה קצת משונה שחמקה מהפרשנויות על תוצאות הפריימריז בליכוד ובדמוקרטים היא שבזמן שבמפלגת השמאל הליברלית לא השתבץ שום נציג להט"בי ב־20 המקומות הראשונים, דווקא במפלגת הימין השמרנית נבחר הומו מוצהר למקום השני. נכון, זהות היא לא תחליף למדיניות, אבל בעידן פוליטיקת הזהויות יש גם לזה משמעות.
יומיים אחרי שנבחר, האגודה למען הלהט"ב בישראל פירסמה פוסט שמציין את ההישג של אוחנה, שבו שולבה ספק עקיצה על כך שהגיע לאן שהגיע בזכות המאבק הלהט"בי ארוך השנים. זה היה לא טקסט משתפך אלא ניסוח סטנדרטי, דומה לפוסטים שהוקדשו למועמדים להט"בים במפלגות השונות: איתן גינזבורג כשהצטרף לבנט, וסגן ראש עיריית רמת־גן, ישראל זרי, שהשתלב אצל איזנקוט. מה שקרה בתגובות הוא מרתק: אלפי גולשים הסתערו בזעם על הפוסט. גללתי וקראתי שם, וזה הזכיר לי את הדברים שצייצתי בסוף דצמבר 22', בליל השבעת ממשלת נתניהו, כשאוחנה מונה ליו"ר הכנסת ואני עוד הייתי בארון: "מכל הקריאות בעולם, המפגינים בתל־אביב צועקים 'אוחנה תתפטר'. דווקא אחרי האמירה הברורה שלו מעל הבמה הכי חשובה בישראל. עם כל הכבוד לסניף התל־אביבי של הקהילה הגאה, הסיפור הוא הלהט"בים שבנתיבות ובבני־ברק, ורואים עכשיו יו"ר כנסת. מזרחי, מסורתי, ימני, הומו, שמקובל בחצרות הרבנים ובבתי הכנסת. וגם המשפחות שלהם רואות. כזה שלא מסתיר את אורח חייו, את בן זוגו וילדיו, אבל גם לא חושב שהעדפתו המינית היא רכיב הזהות המרכזי שלו. דווקא אוחנה, הפוליטיקאי הלהט"ב שהגיע הכי רחוק בישראל, שיודע להבטיח מעל הדוכן שזכויות הלהט"בים לא ייפגעו ומיד אחר כך חובש כיפה ומתפלל, הוא המהפכה עצמה".
התגובות אז היו דומות למה שקורה עכשיו בדף של האגודה. אל תדבר על מה שאתה לא מבין בו, המליצו לי אז הצייצנים היותר מנומסים בטוויטר. עברו ארבע שנים וקדנציה של בלהות. אני לא בארון. ואפילו גר בתל־אביב. אבל עדיין חושב על הלהט"בים בפריפריה, אלו שלא מרגישים חלק ממה שמכונה "הקהילה" ועל התפקיד של אוחנה במתן המקום להם. דווקא כי הוא ליכודניק. ימני, שמרן וכו'. נכון, יש פער מאכזב בין בכירותו של אוחנה לבין התרומה הפוליטית שלו ללהט"ב. אבל זו זכותו, ואי־אפשר להתעלם מהנראות והנרמול שהוא מוביל בעצם היותו. אולי הוא לא מקדם אג'נדה של זכויות לקהילה הגאה, אבל גם מעולם לא הרים את ידו נגדה. בכל הצבעה בנושא לקח לעצמו חופש הצבעה - לעיתים לקול מחאתן של המפלגות החרדיות שנשבעו לא לאפשר לו לשוב ולהיות יו"ר הכנסת. אגב, יש בליכוד מי שמשוכנע שאלמלא הדומיננטיות של המפקד החרדי, אוחנה היה מגיע גם למקום הראשון.
הטיעון העיקרי הענייני בהקשר הזה נגד אוחנה הוא פועלו בראש החץ נגד מערכת המשפט, ובפרט בג"ץ, שבאופן היסטורי היה תמיד ידיד של הקהילה הלהט"בית ורוב הזכויות, כולל אלו שאוחנה עצמו נהנה מהן בחייו הפרטיים, הגיעו מפסיקות שלו. ועדיין, האגודה לא תפסיד כלום מלברך על ייצוג להט"בי, במקביל לביקורת הקבועה היכן שהזכויות נפגעות. מי שעוקב אחרי המסרים של האגודה לא יכול לחשוד שהיא תומכת בממשלה, ופוסט כזה גם לא יזיז קול אחד בין גוש השינוי לגוש נתניהו. אבל הוא כן יוצר קשר עין עם קבוצה לא קטנה של להט"בים בימין, שקהילה עם ביטחון עצמי יכולה וצריכה לתת גם להם מקום. רבים מהם לא יגיבו באינסטגרם ואפילו לא יעשו לייק. הם עדיין בארון.
