שי פישר, פרמדיקית במילואים בחטיבת גבעתי, לא נשמעה מופתעת מהתקרית שבה לוחמים דתיים מגדוד "רותם" סירבו לצאת למשימה בעזה בגלל נוכחות של פרמדיקית בנגמ"ש מסוג נמ"ר, לאחר שהתייעצו עם רבנים מחוץ לצבא (רב החטיבה דווקא אישר). בריאיון לשרון כידון ב"חדשות היום" (חדשות 13), היא הביעה כעס ואכזבה מהתנהלות הלוחמים – ואף הזכירה שגם להיות אישה יחידה בסיטואציה הנ"ל זה לא תענוג גדול - אך לא נראה שהפרשה נחתה עליה משמיים. גם מהסיכום באולפן ניתן היה להבין שהיחס לאירוע, שהוביל לביטול המבצע, הוא מאוד ביקורתי אך נקודתי.
ומה בדיוק יקרה כשחרדים יתגייסו? "חדשות היום"
כשאירוע שמערב סירוב פקודה, רבנים חיצוניים וביטול משימה "דחופה" (לפי ניר דבורי בחדשות 12, היו דיווחים שחלקו על כך) נתפס כחלק משגרה, סימן שקיים כשל בהבנת חשיבותו בעת הזאת. אומנם הארכיון גדוש בתקריות דומות, מחיילים שנטשו טקסים בגלל שירת נשים ועד כאלה שהפנו גב למדריכת צניחה, אבל הנסיבות העכשוויות שונות בתכלית: הצבא נמצא במצוקת כוח אדם חסרת תקדים, וכדי להתמודד איתה הוא נאלץ לרקוד בין הכדורים השורקים שהשבטים היריבים יורים זה על זה במסגרת מלחמת התרבות.
לכן כל תקרית כזאת, ודאי כשהיא מגיעה עד כדי סירוב פקודה וביטול מבצע, צריכה להתברר בהקשר רחב יותר. זה נכון במיוחד על רקע מערכת הבחירות, שבה סוגיית גיוס החרדים ניצבת בראש וסיסמאות רבות נזרקות לאוויר כי זה לא עולה כסף. והנה בתקשורת הביקורתית, שם התמיכה בגיוס חרדים (שאינם לומדים) היא בגדר קונצנזוס, נדיר למצוא התייחסות להשפעה של גיוס כזה על הצבא ועל הסכנה הפוטנציאלית לערכי הציבור הליברלי.
אבל כבר היום, כל צעד וכל שעל הנוגע לשילוב נשים בתפקידים קדמיים נתקל בהרעשה כבדה של רבנים ופוליטיקאים. מכאן סביר מאוד להניח, שמהפך עוד יותר רדיקלי בתמהיל החיילים יביא להתנגשות עוד יותר קולנית עם הערכים הליברליים. "הצבא יהיה צריך להיות פה נחרץ", אמר דבורי על התקרית בגבעתי. אבל האם הצבא באמת יכול להיות "נחרץ", כשהוא זקוק בבהילות לאלפי חרדים וחרד"לים בחזית? להיפך: דווקא ניכר שהרבנים, שהנחו את תלמידיהם לא לעלות לנמ"ר, מבינים היטב שהם בעמדת מיקוח אידיאלית.
כרגיל, כדי להבין עד כמה הפנטזיה על צבא שיתייחס בשוויוניות מלאה לחרדים ולנשים אינה ריאלית, ובמקרה הכי פחות גרוע צה"ל פשוט יתפצל לשני צבאות, אין צורך ללכת רחוק: די בביקור קצר בערוץ 14, שם מנצלים תקרית כמו זאת בגבעתי כדי להאשים את הצבא ב"אטימות", לצייר את הלוחמים כקדושים שנאחזו באמונתם מול הפריץ ולאיים שכל ה"פרוגרס" הזה ייגמר לא טוב. הפרמדיקית לא הצטרפה לנמ"ר, אבל הפיל כבר שם והוא לא הולך לשום מקום.
