בחמש אחה"צ באזור פארק המסילה בתל אביב, אוהדי בית"ר הם רק חלק מאלפי האנשים שגודשים את המתחם. יושבים בבתי הקפה, מזגזגים על קורקינטים שכורים או סתם מתהלכים בקבוצות קטנות לכיוון בלומפילד. המשחק יחל רק בעוד שעות, אבל הם מנסים לדחוס עוד ועוד תוכן לחוויית האוהד שלהם, ובצדק. לא, כי בית"ר ירושלים פתחה אתמול עונה כשהיא כנראה הקבוצה המוכנה והבשלה ביותר בליגה, בוודאי מבין הקבוצות שאמורות להתברג בצמרת.
אחרי שנים שבהן פגרת הקיץ של הבית"רים הייתה התקופה הזאת בשנה שבה לאוהדי הקבוצה לא באמת היה מושג איזה קבוצה הם הולכים לראות בטדי - וגם זה רק בשנים שבהן ההכנות לא לוו ברעשי רקע של ענייני בעלות, חובות עבר ושיגועים מסורתיים מקובלים - הקיץ הזה התאפיין בעיקר בשיפצורים מקצועיים קטנים ולא יותר.
הסיבה לכך היא קודם כל שלד חזק מאוד שממשיך מעונות קודמות, עם שניים מהישראלים הכי טובים בארץ מלפנים, שניים מהזרים הכי טובים בארץ במרכז ההגנה, וטונות של כישרון כמעט בכל פינה במגרש.
במילים אחרות, זאת אמורה להיות השנה שבה בית"ר תפסיק לספר לעצמה סיפורים, ופשוט תצעק "אליפות" ישר מההתחלה. בלי קלישאות סטייל "עונת בנייה,, בלי המצאות על "תהליך".
אז זהו, שעם ציפיות והכרזות לא הולכים למכולת, אבל כן הולכים לבלומפילד ומקבלים בראש ממכבי נתניה שכובשת ארבעה שערים ועוד יכולה להרגיש חסרת מחץ ומזל. אני לא חושב שעליית המדרגה המצופה מבית"ר העונה היא שגרמה לה להיראות גרוע כל כך אתמול. חלק מהשחקנים שהצטרפו בקיץ ופתחו אתמול מביאים איתם ניסיון לא מבוטל בארץ ובחו"ל, ואיתם בית"ר צריכה היתה להיראות חסינה יותר, לא פחות.
אז יש הרבה סיבות להיות מוטרד מהמשחק הזה אם אתה בית"רי, אבל אף אחת מהן לא קשורה למנטליות, התמודדות עם לחצים או דיבורים על אליפות. הרבה יותר בגלל הפקרות הגנתית שלא נראתה בירושלים הרבה שנים, כמות איבודי כדור שמתאימה יותר לסטטיסטיקה חודשית, וכמה שחקנים שטרם הופיעו העונה (בוריס אינו למשל, בהחלט נאמן לשמו כבר למעלה מחודש).
חלק מהאוהדים שראיתי אתמול בת"א שעות לפני המשחק עוד לא נולדו בפעם ההיא שהקבוצה פתחה עונת אליפות עם משחקי בית בבלומפילד. כפי שזה נראה אתמול, יידרשו הרבה יותר מהצהרת כוונות והכרזה על ריצה לאליפות כדי שהם יזכו לראות שחזור שלה השנה.
