אַתָּה לוֹקֵחַ אוֹתִי לְסִיּוּר בַּבַּיִת הָאָמֵרִיקָאִי הֶחָדָשׁ שֶׁשָּׂכַרְתָּעִם אֲהוּבָתְךָ בְּפַרְבָּר קָטָן בְּפַאֲתֵי ווֹשִׁינְגְּטוֹן הַבִּירָה. שְׁבִיל צַר
מוֹבִיל אֶל מַדְרֵגוֹת הַכְּנִיסָה, מִצִּדָּיו כָּרֵי דֶּשֶׁא בּוֹהֲקִים יְרֻקִּים, כְּמוֹ צְדָעָיו שֶׁל גֶּבֶר מְטֻפָּח. אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לַמְּבוֹאָה,
הַמַּצְלֵמָה שֶׁלְּךָ מְשׁוֹטֶטֶת עַל פְּנֵי הַחֲדָרִים,
מְרַפְרֶפֶת עַל פְּנֵי הַקִּירוֹת. הִנֵּה חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁלְּךָ, הַמִּטָּה הַזּוּגִית. אֲרוֹן הַמַּשְׁקָאוֹת.
הַבַּיִת הַזֶּה מַתְאִים לְחֹרֶף אֲמִתִּי
כְּשֶׁגִּבְעוֹת שֶׁלֶג קְטַנּוֹת נֶעֱרָמוֹת עַל הַסַּף וְיֵשׁ לְסַלְּקָן כְּדֵי לָצֵאת אֶל הַכְּפוֹר.
כַּמָּה יָפֶה אַתָּה נִרְאֶה מִבַּעַד לְמָסַךְ הַטֵּלֵפוֹן. כִּמְעַט אֲנִי יְכוֹלָה לָגַעַת בְּךָ. כִּמְעַט אֲנִי יְכוֹלָה לְהָרִיחַ אֶת רֵיחַ הַסַּבּוֹן שֶׁבּוֹ רָחַצְתִּי אֶת גּוּפְךָ הַקָּטָן,
הָאֶפְרוֹחִי. פַּעֲמוֹנֵי הָעוֹלָם מְדַנְדְּנִים לְחַיֶּיךָ, בְּנִי, וְהַחַיִּים, אַתָּה וַדַּאי יוֹדֵעַ, אֵינָם עִנְיָן וַדָּאִי. כְּשֶׁיָּצָאתָ מִן הַמִּלְחָמָה, קִעְקַעְתָּ שְׁעוֹן חוֹל עַל עוֹרְךָ כְּדֵי לִזְכֹּר. כְּדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ כִּי הַזְּמַן (אַתָּה יוֹדֵעַ טוֹב מִמֶּנִּי)
מַשְׁאָב נִכְסָף. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁמִּשְׁקַל גַּעְגּוּעַי
לֹא כָּבֵד עָלֶיךָ. (אַל תַּחְזֹר).
