אולי מכיוון ששיערו הקדים להאפיר, שלום חנוך תמיד נראה מעט מבוגר מגילו. אך דווקא בשל העובדה שהוא בחר במוזיקה, ועוד ברוק, כבדרך חיים, הוא ממשיך לעלות לבמה גם בגילו. חנוך, שחוגג היום את הגעתו לגבורות, כבר היה צריך לקבל את פרס ישראל. זה לא קרה. כנראה שהוא גם לא יוזמן להשיא משואה ביום העצמאות הקרוב, ובזה שאחריו. וזה לא שלא מגיע לו.
כשזה נוגע לרוק העברי, חנוך הוא היוצר הכי חשוב ומשפיע שהיה כאן. אלא שבמקום לרדוף אחרי הכבוד, וטרן הרוק המקומי מעדיף בחיפוש דרכו המוזיקלית. אדם בתוך עצמו הוא גר, ושר.
שלום חנוך. היוצר הכי חשוב שהיה כאן
(יובל חן)
בסוף שנות ה-70 חנוך כבר נחשב לכוכב. מה שהחל בהופעות קטנות במועדון צוותא בתל-אביב התפוצץ ב"וודסטוק העברי" שנערך ב-1978 על חולות נואיבה, בימים שסיני עוד הייתה בידי ישראל. רגע לפני סוף העשור הוא יצא למופע משותף עם "אחיו הגדול", אריק איינשטיין. מי שצפה בסיבוב ההוא, או שרק האזין לאלבום הכפול שתיעד אותו, הבין שהמקל עבר, וכעת הגיע תורו של חנוך להצעיד את המוזיקה הישראלית לשלב הבא. זה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות באלבום "חתונה לבנה" שהופיע ב-1981.
חנוך לא רק נשמע באלבום הזה אחרת מבעבר. הוא גם כתב אחרת: על הצלחות וכישלונות, על החיים, על זוגיות ועל מוזיקה. הקיבוצניק ממשמרות ששר קודם לכן על בתי התינוקות במשק ועל מאיה הקטנה, ביקש כעת להפוך לכוכב רוק אמריקאי, עם גיטרת פנדר טלקסטר אדומה, הפקה עמוסת סולואים וגדושה בצלילי סקסופון. הייתה רק בעיה אחת: הוא ושותפיו לאלבום היו עמוק בישראל.
במסגרת אותו דף חדש, חנוך הצהיר לקראת סוף השיר כי הוא "עומד על הבמה חשוף, מוכן להישרף", מבלי לדעת שהנבואה הזו עתידה להתגשם, ובמהירות. "חתונה לבנה" הוא לא רק האלבום הגדול ביותר של חנוך כסולן, אלא גם אחד מחשובי האלבומים שיצאו כאן. בשעתו, הוא היה כישלון מפואר, וגם הסאונד שלו לא היה קל לעיכול, אך הוא נותר אבן דרך בהתפתחות הרוק הישראלי.
חנוך כבר לא יכתוב את "חתונה לבנה 2". גם "אדם בתוך עצמו 3" לא יגיע כנראה. אפשר גם לשכוח מאיחוד נוסף של תמוז, בטח לאחר פטירתו של המתופף מאיר ישראל. זה אולי עשוי לאכזב אחוז מהקהל הנאמן של חנוך שהולך איתו כבר שנים, אך כמוזיקאי-יוצר הוא תמיד הקפיד שלא למחזר את עצמו.
אף על פי שהאלבומים שחנוך הוציא ב-35 השנים האחרונות לא זכו להצלחה, בכל אחד מהם ניתן היה לאתר כמה שירים שהדגימו כי כישרון הכתיבה, ובעיקר האומץ להשתמש בו כדי לומר דבר מה בעל ערך - לא פגו.
