נכון לכרגע, העולם שבו אתם חיים מתחלק לשניים: זה שבו 19 בנובמבר הוא התאריך החשוב מכולם, וזה שמגרד כרגע בפדחתו בתהייה.
עולם אחד כוסס ציפורניים, ציוצים וכרטיסי אשראי לקראת יציאתו של המלך גראנד ת'פט אוטו השישי (GTA6), והעולם האחר מפהק לי בפרצוף. עולם אחד התכנס בחמישי שעבר מול נטפליקס לחשיפה חסרת תקדים – 27 דקות – של חלקים מתוך המשחק החדש, תוך שהוא מקריס לרגעים את השרתים של החברה, והעולם האחר ראה את הפרק החדש בעונה השנייה-יותר-מדי של 'טד לאסו'.
אבל איפה החגורה? GTA6
כמעט מיותר להכריע בין העולמות. העובדות הפשוטות מראות ש-GTA5, שנולד ב-2013 – כלומר שהיצרנית, חברת 'רוקסטאר', ישבה על מדוכת ההמשך לאורך 13 שנה – הוא מוצר הבידור הפופולרי והרווחי ביותר בהיסטוריה עבור כותר יחיד. כן, הוא עוקף בהפרש עצום גם את שוברי הקופות ההוליוודיים הגדולים, עם למעלה מ-10 מיליארד דולר הכנסות.
הציפייה למשחק ההמשך הפכה בשנה האחרונה את חייהם של גיימרים, הוריהם, עיתונאים רלוונטיים וסתם עלוקות לסוג של רכבת הרים: 'רוקסטאר' דחתה פעמיים את מועד ההשקה, התמודדה עם הדלפות שביצעו האקרים, ולבסוף סגרה חשיפה משל עצמה בנטפליקס.
איך זה נגמר בסוף – לא כולם יודעים, רק אלה שמתקיימים בעולם שבו GTA הוא סיבה לחיות: המשחק החדש נראה קולנועי מאוד – ההשקה בנטפליקס עברה יותר כמו קטע מתוך דרמת פשע מושקעת מאשר כמשחק מחשב – עם מה שנראה כמרחבים גיאוגרפיים עצומים ("ארגז חול פתוח", בעגה סמי-מקצועית) ואינספור ניצבים עם חיים ועלילות משלהם.
רק שבסוף, GTA הוא עדיין המשחק נמוך-המצח הזה, שבו מככב החלום האמריקאי הרקוב מכולם. והעלילה נרקחת כולה מגיבורים שהם עבריינים קטנים: מבשלי, מוכרי וצרכני סמים, רוצחים, גנבים ונערות ליווי. והפעילות המומלצת היא, בהתאם, ירי המוני, בלדרות, דריסה וסתם לום בראש. הכל וולגרי, אלים ומופרז ברמה שכבר הניבה מאמרים שטענו כי מדובר ביצירה שהיא "סאטיריזציה בלתי מתנצלת של התרבות האמריקאית", אבל בואו; בסוף מדובר במשחק שמספיק הורים שנאו, החרימו או אסרו, ולפיכך הפך לנחשק מכולם.
איך יהיה GTA6? אותו דבר, רק טוב (או גרוע, תלוי מאיזה צד באתם) בהרבה. מדובר ב'סרג'נט פפר' של דורנו ככל שזה נוגע לרמת ציפייה והייפ, רק שאז העולם קיבל את 'סרג'נט פפר'. GTA מצידו כבר לא ישנה את חייו של איש. לכל היותר ישאב אותם.
