"חור בקיר" זה אולי מושג מעוברת, אבל כשאנחנו משתמשים בו – הכוונה היא כמעט תמיד לאוכל רחוב אמיתי: כוך קטן, כמעט דוכן, שמגיש אוכל טוב במחיר שנשמע כמו טעות בחשבון.
מאפיית אשר היא בדיוק המקום הזה. היא מתחבאת שם, בין מסעדה לשעבר למחסן של מתקין אלומיניום, קצת מאחורי חיפויים אפורים. מאפייה זעירה של איש אחד. שלט? אין.
הייתי בדרך לעוד טיפול במוסך. לקחתי פנייה לא נכונה, חלפתי על פני רחוב השוק, ובזווית העין קלטתי את הציור המוכר של הקשת הבוכרית, מהסוג שמקשט מאפיות מהעדה. רחוב השוק באור יהודה לא בדיוק זכה לתכנון עירוני מופתי – המדרכה שם היא מעין חניון אספלט שבו החנויות שוכנות במקביל. עצרתי את המונית על האספלט ונכנסתי בצעד מהוסס פנימה.
בפנים עמד אופה בודד – אני מניח שזה אשר. שאלתי מתי הוא פותח, והתברר שבארבע לפנות בוקר הבצק כבר עובד, עד חמש אחר הצהריים. בכניסה עמדה קופסת הלחם הבוכרי המסורתי. שאלתי אם יש משהו לאכול חוץ מלחם, ואשר ניגש לתנור ושלף מולי מגש מלא סמסות.
הן לא היו גדולות במיוחד, אבל כל אחת נראתה כמו מלאכת מחשבת של תשומת לב ודיוק. כששמעתי את המחיר – 7 שקלים ליחידה – קניתי שתיים במקום, בלי לחשוב פעמיים. האמת? המחיר אצלי הוא תמיד חלק בלתי נפרד מהטעם, ופה התחלתי ליהנות עוד לפני הביס הראשון. הגעתי לשם פעמיים כדי לבדוק שלא חלמתי, כי בפעם הראשונה החשבון פשוט לא הסתדר לי עם העודף ביד.
יש במקום הזה משהו שנראה כמו סיפור הצלחה אישי וקטן: בן אדם שקם מוקדם בבוקר להביא פרנסה, אופה טרי על המקום בכמויות מדודות – אם לא ימכור, ייקח הביתה – ובלי שום פוזה.
והסמסה עצמה? מעולה. הבצק טרי ובמידת עובי מדויקת, בשר הבקר מפורק ומתובל בעדינות בלי עודפי מלח. טיפ קטן מהשטח: תתכופפו טיפה קדימה כשאתם נוגסים, ליתר ביטחון. מאפיית אשר היא אולי החור בקיר הכי מוסתר בארץ – לפחות עד עכשיו. בתיאבון שיהיה.
• מאפיית אשר. השוק 5, אור יהודה. כשר הנזק: סמסה בשר בקר – 7 שקלים
