כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הֹוֶוה,
כְּדֵי שֶׁאֶתְעוֹרֵר טְרוּט עֵינַיִים בַּכִּסֵּא
שֶׁהָיָה מִיטָּתִי בַּמִּסְדְּרוֹן וְאֶסְתַּכֵּל מִבַּעַד לַחַלּוֹן
מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת הָאוֹר הַצָּהוֹב הַבּוֹהֵק שֶׁהֵעִיר אוֹתִי
נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁלֶט מִנְחַת הַמַּסּוֹקִים שֶׁעַל גַּג בֵּית הַחוֹלִים טֶמְפֶּל בְּפִילָדֶלְפְיָה
מְחַכֶּה לְמָה שֶׁיָּבוֹא וְיַצִּיל אֶת אַהֲבָתִי, וְשׁוּב
נוֹפֵל לְתוֹךְ שֵׁינָה וְחוֹלֵם עַל הֶלִיקוֹפְּטֶר,
רַק כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר אֶל הֶלִיקוֹפְּטֶר נוֹחֵת
עַל רֶקַע הַיָּרֵחַ הַבָּהִיר בְּיוֹתֵר,
הַמַּרְאֶה הַבָּהִיר בְּיוֹתֵר
שֶׁאֶרְאֶה בְּחַיַּי.
אנינות
"אנינות - אבל פנימי" מילון בן יהודה.
אָמְרוּ שֶׁהָעֲרָבִים יִהְיוּ אַכְזָרִיִּים, קָרִים,
אֲבָל זֶה הַבְּקָרִים,
הַבְּקָרִים.
בָּעֶרֶב אֲנִי יָכוֹל לִשְׁכַּב בְּמִטָּתִי-מִטָּתְךָ,
לְחַבֵּק אֶת הַכַּר, לְהֵרָדֵם
וּשְׁנָתִי עֲמֻקָּה כִּשְׁנָתֶךָ וַאֲנִי
הֲכִי קָרוֹב אֵלַיִךְ
עַכְשָׁו. וַאֲנִי
הֲכִי עַכְשָׁו אֵלַיִךְ
קָרוֹב.
וּבַבֹּקֶר, בָּא בֹּקֶר
אֵיךְ אֵעוֹר וְרַק עוֹרִי לְעוֹרִי
וַאֲנִי עֲרִירִי.
וְרֵיחַ הַכָּרִים פָּג.
