אחרי שבישראל החלו להקים מתקני התפלה, נגנז הקמפיין המפורסם של "ישראל מתייבשת". קשה היה להאמין אז כי צונאמי של אצות מיקרוסקופיות יגרום לרשות המים להשבית כמעט כל מתקני ההתפלה בישראל. כך חזרה השבוע המדינה לתקופה שבה כולנו תלויים בכנרת שמזמן נמצאת מתחת לקו האדום ובמים הנשאבים בקידוחים.
בישראל שישה מתקני התפלה גדולים בחופי הים התיכון - אשקלון, פלמחים, שורק א', שורק ב’, אשדוד וחדרה. בנוסף קיים מתקן התפלה באילת. משבת הושבתו כל המתקנים למעט בחדרה. אתמול בערב מתקני ההתפלה שורק א' וב' וגם פלמחים חזרו לעבוד באופן חלקי. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, לא התייחס אתמול למצב, אבל במשרדו אמרו שהמים לחקלאות יוחזרו מאוחר יותר.
(Ashkelon Desalination Plant, Israel)
"אירוע חסר תקדים בהיקפו"
למרות העכירות, הוחלט להפעיל אתמול את מתקן ההתפלה בפלמחים ואת מתקן שורק ב’, אבל בצורה חלקית.
דיויד מיולגאי, מנכ"ל חברת התפעול של מתקן ההתפלה חדרה, וסמנכ"ל IDE טכנולוגיות: "זה אירוע חסר תקדים בהיקפו. לא היה מקרה בעבר שבו חמישה מתקני התפלה הושבתו בו-זמנית.
"אנחנו כיום עובדים במקסימום. המדינה ביקשה מאיתנו ואנחנו עובדים כעת 24/7", אמר מיולגאי. "בדרך כלל אנחנו עוצרים את הפעילות בשעות השיא של החשמל, בערב, ועכשיו אנחנו עובדים בלי הפסקה. אני 12 שנה בחברה וזה אירוע חריג במשק המים. תמיד היה אירוע של זיהום נקודתי פה, כמה שעות וזה עבר. כאן זה משמעותי.
"התושבים יכולים להיות רגועים. זה לא צריך להדאיג. אני יודע שחלק ממתקני ההתפלה מתחילים לנסות להחזיר אותם לעבודה. הבעיה היא שהזיהום מתיישב על הממברנות. מנקים אותם כדי שחלק מהמתקנים יחזרו לעבודה. זה ייקח קצת יותר זמן. אני מעריך שזה יסתיים תוך יום-יומיים".
במכון לחקר הימים והאגמים אמרו אמש כי בתמונות לוויין רואים פריחות גדולות של אצות באזור הדלתא של הנילוס, ושהזרמים במזרח הים התיכון מביאים חומרים מהנילוס, בין היתר גם חול. "זה לא יפתיע שמה שפרח באזור הדלתא של הנילוס יגיע גם לדרום ישראל", הסביר אלון זסק, מנכ"ל החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים (חיא"ל). "מתקן ההתפלה הראשון שהושבת היה אשקלון, שהוא המתקן הכי דרומי. זה הדפוס. אבל יש עוד פרמטרים שיכולים להשפיע, כמו עומק המים".
אתמול גם נרשמה ירידה מסוימת בעכירות מי הים בדרום. המומחים מקווים שהגל העכור מאחורינו, תרתי משמע, והתקווה היא שביממה הקרובה ניתן יהיה לדעת אם המשבר חלף.
מי שסובלים הם בעיקר החקלאים בדרום הארץ, שלא יכולים להשקות את היבול. כך לדוגמה במושבים מסלול ופעמי תש”ז, שבתחומי המועצה האזורית מרחבים, התמודדו אתמול עם הפסקות מים.
ביקב קדש ברנע החליטו לקיים אמש בציר חירום. יוגב צדוק, היינן של היקב, אמר: “אנחנו בשיא ההבשלה של הענבים ואחרי 48 שעות בלי מים. זה אומר שנצטרך לבצור מהר את כל 50 דונם שנותרו לנו כי אין ברירה. אנחנו לא רוצים לקחת סיכונים.
“הענבים מתחילים להצטמק כי אין מים להשקיה. גם אין לנו איך לשטוף את המיכלים ולשמור על היגיינה בסיסית ביקב. אין דרך לשטוף צנרת ומשאבות”.
על השאלה האם היו תקלות דומות בעבר, הוא משיב כי “מעולם לא קרה שסגרו לנו את הברז. היו תקלות של שעתיים-שלוש באספקת מים. אבל אלה היו תקלות נקודתיות”.
רועי יוסף, תושב באר מילכה, עוסק בחקלאות כבר 15 שנים ומגדל עגבניות ועגבניות שרי. לדבריו, המשבר עלול להוביל לחיסול המשקים החקלאיים באזור פתחת ניצנה. "עד השבוע מעולם לא סגרו את המים לחקלאות. אנחנו הספקים העיקריים של מדינת ישראל של עגבניות בחגים. בערבה עוד לא התחילו את העונה ובנגב המערבי מזג האוויר לא מאפשר שיווק. מספיק 24 שעות בלי מים והנזק יכול להיות בלתי הפיך. יותר מזה? מוות של כל היבול".
"התחושה שלי היא שרשות המים פשוט לא מצליחה להתמודד עם המצב", מוסיף יוסף. "מפעל חיינו תלוי במים. פתחת ניצנה כוללת חמישה יישובים, שלושה מתוכם חקלאיים, וכולנו תלויים במים האלה. זה עניין קיומי. עלולים להיסגר משקים שלא ייפתחו שוב. אתמול החקלאים לא ליוו את הילדים שלהם לבית הספר ולכיתה א'. אנחנו מחכים להודעה שהמשבר נפתר. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי להציל את המשקים".
אתמול בלילה חודשה אספקת המים ברמת הנגב, אבל מנכ”ל מי רמת הנגב, יענקל’ה מוסקוביץ’, לא מנסה להמעיט בחומרת המצב. “החקלאות ברמת הנגב, המהווה 20% משטח המדינה, מתבססת רק על מים מותפלים”, הוא אומר. “מתוך כל עגבניות השרי של ישראל, באזורנו מגדלים 70%. אנחנו מאתמול בלי מים ונכון לרגע זה אין בשורות. יש לנו 6,000 דונם חממות לגידולי ירקות, עשבי תיבול וכו’, שנזקקים להשקיה יומיומית. עוד יום בלי מים והנזק בלתי הפיך. החקלאים שלי על סף ייאוש.
“אנשים מאבדים את השפיות שלהם מהפחד שהם הולכים לאבד את כל הפרנסה שלהם. יש לי מאגר גדול של קולחין ליד קציעות בפתחת ניצנה, מים שמטוהרים מבתי הכלא באזור. אמרתי למקורות שאני מוכן לספק להם את זה שייקחו לחקלאים. הצלחנו כבר לספק מי קולחין ליישוב כמהין שקרוב לשם. בכל שנותיי לא נתקלתי בכאוס כזה”.
"סכנה מיידית לגידולים"
"אנו נמצאים באירוע חריג ואנו פועלים מול רשות המים ומקורות כדי לתת קדימות למשקים שבהם קיימת סכנה מיידית לגידולים ולבעלי החיים", אומר מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא. "המשך המחסור במים עלול לגרום לנזקים משמעותיים לגידולים ולפגוע ביכולת החקלאים להמשיך בייצור הסדיר".
בניסיון לסייע למשקים שנפגעו, מכלית מים נשלחה אתמול לרפת בקיבוץ גזר ומכלית נוספת הועברה לרפת במושב מצליח. לרשות המשרד מכליות נוספות הזמינות להפעלה בהתאם לצורך, אבל שם גם מדגישים כי מדובר במענה חירום זמני בלבד, שאינו יכול להחליף אספקת מים סדירה למשקים.
השתתפה בהכנת הכתבה נווית זומר
