מה קרה ומה החשש?
רוב מתקני ההתפלה בארץ הושבתו בעקבות עכירות קיצונית במי הים שכללה מיקרו-אצות, שמקורן ככל הנראה מהדלתא של הנילוס. המים העכורים עלולים לסתום ולהרוס את מסנני הממברנות שבמתקנים ולכן הוחלט להפסיק התפלה כדי שלא ייגרם נזק משמעותי. פרופ’ תמר גיא-חיים מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה וחקר ימים ואגמים: “מדובר באצות מאוד זעירות, ששייכות לקבוצה שנקראת פיקו-פיטופלנקטון. אנחנו בשלבים ראשוניים של אפיון האצות, בשיתוף פעולה עם פרופ’ עידו בר זאב מאוניברסיטת בן גוריון. אנחנו לא יודעים לומר את המין של האצה, עד שלא נקבל את התוצאות המולקולריות”.
(ריאן פרויס)
האם מדובר במתקפת סייבר והאם צריך לאגור מים?
לא. מדובר בתופעת טבע, ואין שום חשש לאירוע על רקע לאומני או מתקפת סייבר. במועצה האזורית רמת הנגב אמנם הופסקה באופן זמני אספקת המים לחקלאות, אבל ברוב חלקי המדינה אין מחסור, למעט אזורים שבהם לחצי מים נמוכים.
מה ההנחיות לציבור?
הרשויות המקומיות והאזרחים התבקשו לצמצם השקיה של גינות ציבוריות ופרטיות. חקלאים בדרום התבקשו להפסיק להשקות שדות.
מתי מתקני ההתפלה יחזרו לפעילות?
בישראל שישה מתקני התפלה גדולים בחופי הים התיכון - אשקלון, פלמחים, שורק א', שורק ב', אשדוד וחדרה. בנוסף קיים מתקן התפלה באילת. משבת הושבתו כל המתקנים למעט בחדרה. אתמול בערב מתקני ההתפלה שורק א' וב' וגם פלמחים חזרו לעבוד באופן חלקי. במשרד האנרגיה הודיעו שהמים לחקלאות יוחזרו מאוחר יותר.
כמה מים חסרים?
צריכת המים היומית בקיץ היא כ-3.9 מיליון מטר קוב, כולל לחקלאות. השבתת מתקני ההתפלה גרמה למחסור פוטנציאלי של כ-85 אלף מטר קוב לשעה. קיצוץ המים לחקלאות למעשה הסתכם בכ-300 אלף מטר קוב ליום. ממלא מקום מנכ"ל חברת "מקורות", דני סופר: "הפעלנו את כל מערכת המים הטבעית שלנו, מה שמביא אותנו למצב של כ-90% מיכולת האספקה בקיץ. בחורף אף אחד לא היה שם לב לבעיה, שכן צריכת המים היא כ-50% מהצריכה בחורף. בקיץ אנחנו לא יודעים להתגבר על הבעיה".
מהי התפלת מים?
ברשות המים הסבירו כי התפלת מים מתבצעת על ידי הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם, על מנת לקבל מים הראויים לשתייה או לחקלאות ולכל שימוש אחר במים באיכות מי שתייה. מקור המילה התפלה הוא במילה “תפל”, חסר מלחים, ואכן מטרת ההתפלה היא הפחתת כמות המלחים במים. התפלה מתבצעת על ידי טכנולוגיה המרחיקה מלחים משני סוגים של תמיסות: מים מליחים - בהם ריכוז המלחים אינו עולה על 10,000 מ”ג (מיליגרם) מלחים לליטר מים, ומי ים - בהם ריכוז המלחים מגיע ל-40,000 מ”ג מלחים לליטר מים.
מה איכות המים המותפלים?
ברשות המים אמרו כי המים המופקים ממתקני התפלת מי הים הינם מים באיכות מעולה. הדרישות האיכותיות בהן נדרשים מתקני ההתפלה לעמוד, מחמירות בהרבה מהדרישות למי שתייה בתקנות הבריאות לעם. מים מותפלים אלו משולבים במי המערכת הארצית ובכך משתפרת איכות המים הכללית המגיעה לצרכנים.
האם היו אזהרות שמצב כזה עלול להתרחש?
בנובמבר 2024 פרסם מבקר המדינה דוח שבו נכתב כי מ-2007 ועד סוף 2023 התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. הפסקות הייצור היו לפרק זמן של כמה שעות ועד לחמישה ימים. הסיבות להפסקת הייצור במתקנים היו תוצאות בדיקות שבהן נמצאו זיהום מיקרוביאלי, דלק ושמנים ועכירות. עוד מצא משרד המבקר כי כ-57% מהאירועים שגרמו להפסקות הייצור בשל איכות מי הגלם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, היו אירועי זיהום מיקרוביאלי. כ-29% מכלל האירועים נבעו מזיהום מדלק ומשמנים, כ-14% היו אירועי עכירות במים בעת סערה ורעידת אדמה.
האם אפשר למנוע השבתות בעתיד?
פרופ’ עידו בר זאב ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון, אמר: “לדעתי, אי אפשר למנוע לחלוטין אירועים כאלה. מה שחייבים לעשות הוא לייצר מראש פתרונות מגירה שיאפשרו להתמודד איתם. זה אירוע קצה, וכיום יש מעט מאוד פתרונות לסינון מוקדם של אצות מהסוג הזה, שיאפשרו להמשיך להפיק מים גם בזמן פריחה.
“אני רוצה לומר שהאירוע הזה הוא רק קדימון לאירועים דומים שעלולים להתרחש בעתיד, ובמיוחד לאירועי נפט. שפך נפט גדול יקרה – השאלה היא רק מתי. במקרה כזה, השבתת מתקני ההתפלה עלולה להיות ממושכת הרבה יותר, עם פוטנציאל להשבתה של חצי שנה. נפט שיגיע למתקני ההתפלה יהיה טרגדיה. וגם לתרחיש הזה אין כיום תוכנית מגירה. תוכנית המגירה הנוכחית היא פשוט לקחת את השלטר של מתקני ההתפלה ולהוריד”.
