אנחנו חיים במציאות מטורפת. הכל עכשווי. אין סבלנות. הכיסא של ברק בכר במכבי חיפה עומד על שלוש רגליים לאחר שני מחזורים (שהקבוצה שלו ניצחה באחד מהם), ואילו כאן אנחנו מנהלים דיון בשאלה אם אלמוג כהן יסיים את העונה כמאמן בית"ר ירושלים אחרי תבוסה במחזור הראשון למכבי נתניה.
לפי כל היגיון בריא, וגם לפי ההיסטוריה של אלמוג כהן, אין מצב שהוא יפוטר. הוא נתן את הצ'אנס הראשון ופתח את דלתות האימון לרן קוז'וך ולברק יצחקי. הוא עשה קריירה של שתי קדנציות בבונדסליגה. חוץ מזה, בלי שיהיה לו שום ניסיון כמאמן, גראסהופרס רצתה אותו על הקווים. מדובר בקבוצה הכי מעוטרת בתולדות הליגה השווייצרית, שמחפשת כבר עשור להחזיר עטרה ליושנה. מי יפטר אותו? המנהל המקצועי אלמוג כהן?
זה לא יקרה. ברק אברמוב חייב לכהן. הוא לקח את בית"ר כמנהל מקצועי כשהייתה קבוצת תחתית על סף ירידה, ועזר לה להיות סגנית מחזיקת הגביע וסגנית האלופה (בשתי הפעמים היא נכנעה לעליונות באר-שבעית). יותר מכך, אלמוג כהן ויצחקי חתומים על הסגנון, על החזרה של בית"ר להיות ילד הפרא הסקסי של הליגה, האנדרדוג שקשה מאוד להיות נגדו. הם שמו את הקהל ביציעים.
אבל יש עוד סיבה שבגללה אלמוג כהן לא יפוטר. הוא ממילא רק מחזיק את הכיסא. הוא, בכובעו כמנהל מקצועי (לא באופן רשמי, אבל ברור שזה הוא, אלא מי?), בכלל רצה להביא את משה אוחיון לספסל האימון. הבוס אמר לו שזה לא יחזיק מים אצל האוהדים. כהן התפשר. אברמוב הוא איש עסקים. הוא יודע לזהות מנהל טוב ומבין כמה אחד כזה חשוב לעסק. אלמוג כהן הוא מנהל טוב ששידרג את העסק שלו והפך אותו למבוקש. הוא לא ייגע באלמוג כהן. הכי הרבה הוא ייתן לאוחיון צ'אנס, מה שכהן רצה מלכתחילה.
אלמוג כהן נתפס בעיניי כאדם שקול, זהיר. הוא לא עושה צעד לפני שהוא בטוח שיש לו לאן ליפול. הוא לוקח סיכונים מחושבים. זה לקח אותו הרבה יותר רחוק ממה שהעריכו. מצד שני, מה אני מבין? בית"ר שאני גדלתי עליה הייתה בית"ר של החמוצים והמעורב הירושלמי מחלקי פנים של מחנה יהודה. היום השוק זה פינפון קולינרי, ואת בית"ר בכלל מממן כסף מסושי מ-46 סניפים ברחבי הארץ. הכל אחר, ריגוש מיידי. פעם אלמוג כהן היה מקבל חוזה לכל החיים בימק"א, היום, בטדי, הייתי שם עליו משולש.
