כשהטמפרטורה בחוץ קופחת, אחת המחשבות המפחידות ביותר שאפשר להעלות על הדעת היא שתפסיק זרימת המים בברזים. כרגע, אנחנו לא שם - אך אין ספק שמשבר מתקני ההתפלה הוא מלחיץ עבור רבים, במיוחד היות שהוא עדיין נמשך.
התקלה החמורה של הימים האחרונים הייתה מצד אחד אסון ידוע מראש, ומצד שני כזה שלא ניתן היה באמת למנוע. לפחות לא בטווח הזמן המיידי או הקצר. נתחיל בעובדה שמה שגרם להשבתת מתקני ההתפלה היה ככל הנראה אצה שהגיעה מאזור הדלתא של הנילוס. האצות הזעירות יכולות לעבור את מערכת הסינון של מתקני ההתפלה ולפגוע בהם.
התפלת מים
(מאיר תורג'מן)
פרופ' תמר גיא-חיים, חוקרת אקולוגיה ימית וראש מעבדה במכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מספרת: "פיקו-פיטופלנקטון הוא זעיר, בדרך כלל פחות מכ-2 מיקרון, ולכן תאים כאלה יכולים לעבור מערכות סינון גסות ולהעמיס עליהן מאוד. החומרים האלה יכולים לסתום מסננים, להצטבר ולשמש מצע לחיידקים".
אנחנו יודעים לעקוב אחר הזרמים של הים ויודעים לחזות את מזג האוויר. כך, בשירות המטאורולוגי התריעו מפני הסערה, שאומנם מעט פסחה עלינו והתמקדה באזור יוון ולבנון, אך בסופו של דבר זו אחת ההשפעות שלה.
מנהל השירות המטאורולוגי ד"ר עמיר גבעתי הסביר כי "בקיץ כשמגיעה סערה כזו... הזרמים יכולים לקחת איתם דברים לדרך. הים התיכון חם מאוד וזה יכול להיות בית גידול לאצות. ההשלכות של שינויי האקלים הן קצת יותר מאשר רק הטמפרטורות. פה היה שילוב של כמה גורמים שיצרו את הסערה המושלמת. הופתעתם? עכשיו תפיקו לקחים".
אמש דווח כי מתקני ההתפלה שורק ב' ופלמחים הופעלו למרות העכירות שגורמת האצות. עוד אין הערכה מתי האירוע יסתיים, ובמרכז לחקר הימים והאגמים עוד מנסים להגיע לזיהוי הסופי שלה.
במסיבת עיתונאים שקיים אתמול, אמר שר האנרגיה אלי כהן כי מדובר "במקרה קיצון". לדבריו, "עכירות המים נוצרה כתוצאה מאצות שהגיעו לאזורנו. זו תופעת טבע שלא ראינו כמותה במהלך ה-30 שנים האחרונות. על פי ההערכה של המומחים בתחום האצות, הן הגיעו מאזור הנילוס, מה שהעלה את רמת העכירות לרמה שלא ראינו כמוה בעבר". למרות שהמשבר עוד נמשך, השר טען כי "אני שמח לומר שהשבתת מתקני ההתפלה מרביתה נמצאת מאחורינו ושמשק המים יחזור בקרוב לפעילות מלאה".
