יום ראשון לקראת הצהריים, למחרת האירוע הקשה, עוד אירוע של טרור יהודי, בכפר קוסרא. הלכתי ברגל מכיכר רבין לנווה צדק. בחנות שבה נעצרתי לקנות משהו, אמר לי מישהו, אתה לא יודע שזה הפוך? לא הבנתי. ואז הוא הסביר שכל הדיווחים וכל קטעי הווידיאו וכל מה ששודר בתקשורת היה שקר. תעמולת אויב. הוא יצא מדעתו, הירהרתי לעצמי. הקשבתי ושתקתי. אלא שלאחר דקות בודדות שוב נקלעתי לשיחה על אירועי יום אתמול, בפרלמנט גן מאיר. ושוב שמעתי שהיהודים המסכנים בכפר קוסרא הותקפו על ידי מחבלים ערבים. הדיווחים? הכל שקרים. בפעם השלישית ששמעתי תיאור מצב דומה, עכשיו כבר בשוק הכרמל, הבנתי שאנחנו בבעיה. משהו כאן לא הסתדר.
חזרתי הביתה. שמתי ברקע את ערוץ 14, כדי להבין – האם זה המקור? המתנתי ואז זה הגיע. טלי גוטליב עלתה לשידור בתוכנית של שמעון ריקלין. הסבלנות השתלמה. היא פצחה בגינוי להודעת הגינוי שפירסם ראש הממשלה לאירוע בכפר קוסרא. נתניהו נכשל, היא טענה, והציגה גרסה חדשה למה שקרה שם: "יהודים נתקלו במחבלים". נכון שכל מי שעיניו בראשו, ולא בהזיותיו, ראה את הטנדרים בסגנון עדות הנוח'בות, עם הפורעים היהודים שמגיעים לכפר. אבל אליבא דגוטליב – אין שום משמעות למה שראינו.
ריקלין, המנחה, לא ניסה לאתגר אותה. אולי, מי יודע, שתיקה כהודיה. אלא שזה היה בשעת צהריים מאוחרת. אלה שפגשתי מוקדם יותר כבר היו טעונים עם התיאוריה ההזויה. ובכן, מתברר שאת הרעל שלה התחילה גוטליב לפזר כבר בתוכנית הבוקר באותו ערוץ. "יש כאן קמפיין שקרי, נבזי ממש", היא צווחה, "מבית היוצר של החטיבה היהודית בשב"כ, שממשיך גם על ידי גורמים בכירים בצבא, על טרור לאומני. וזה לא משנה שאין טרור יהודי. זה ממש לא משנה. זה השקר שכל הזמן מופץ. היה תדרוך שקרי. הייתה פגיעה ביהודים והאשימו את היהודים". לשמוע ולהתפלץ.
מכונת הרעל האנטישמית גרמה לאנשים להאמין שיהודים השתמשו בדם ילדים נוצרים לאפיית מצות. מכונות הרעל של היום פועלות נגד ישראל מבחוץ, עם עלילות על ג'נוסייד ואפרטהייד וקולוניאליזם, והן פועלות מבפנים, עם הקונספירציה על בגידה, שפוגעת בצה"ל ובשב"כ. גוטליב, שניצבת בראש מצעד מפיצי העלילות, היא מלכת מכונת הרעל. השבוע הצטרפה אליה רעלנית אחרת, שרה נתניהו, עם האמירה שיאיר גולן "היה מלובש ומוכן ב-7 באוקטובר מוקדם. כשראש הממשלה לא ידע". גוטליב, שרה מאחורייך. אולי גם היא רוצה את המקום הראשון במצעד.
נתניהו, אמרה שרה, לא ידע. זו השגרה שלו. שלושה מעוזריו הבכירים קיבלו במהלך רוב המלחמה תשלום מקטאר, הובילו אסטרטגיה של פגיעה במצרים כדי לשרת את קטאר – אבל נתניהו לא ידע. ואם אין לו מושג מה קורה בלשכה שלו, מתחת לאף שלו, זה יהיה קצת מוגזם לדרוש ממנו לדעת מה קורה מחוץ ללשכה.
בעקבות המלחמה קיצצה קטאר 85% מתקציב סיוע החוץ. הנפילה עוד רחוקה, קטאר מרופדת היטב. אבל ייתכן שגם אם נתניהו ועוזריו יבקשו, מזוודות כסף לחמאס היא כבר לא תשגר
גם ישראל כ"ץ, שר האנטי-ביטחון, מסרב בתוקף לומר שלא הייתה בגידה. זה מה שהוא חושב על צמרת הביטחון. תיאוריית הקונספירציה, היא עצמה, הדבר הקרוב ביותר לבגידה. טענות הבגידה והקונספירציה והתשלומים מקטאר וכל תוצרי תעשיית הרעל הם פיגוע בחוסן הלאומי וערעור של אמון הציבור והלוחמים במפקדים. קטאר ואיראן מחככות ידיים בהנאה.
חדשות טובות
יש גם חדשות טובות ממלחמת ארה"ב באיראן. המפסידה הגדולה ביותר אחרי איראן, בהיבט הכלכלי כמובן, היא קטאר. עד כה, היא ספגה את הירידה החמורה ביותר ביצוא אנרגיה – 96% מאז תחילת המלחמה. מדובר בהפסד של 24 מיליארד דולר בחצי שנה. בהתחשב בעובדה שהתמ"ג השנתי של קטאר הוא 215 מיליארד דולר, בחישוב שנתי מדובר בהפסד של כרבע מהתמ"ג. ומאחר שמדובר גם בפגיעה קשה במתקני הפקה, שייקח שנים לתקנם, מדובר במכה קשה לאחת המדינות העשירות בעולם.
החדשות הטובות יותר הן שלפי ה"פיננשנל טיימס", קטאר קיצצה 30% מההוצאות הממשלתיות ו-85% מתקציבי סיוע החוץ. ככל שהפגיעה הזאת תימשך ייתכן שיהיו לה השלכות גם על ההון העתק שמשקיעה המדינה בקמפיין ההשפעה ההרסני וחובק העולם של "קרן קטאר", שבראשה עומדת השייח'ה מוזא בנת נאסר, אמו של אמיר קטאר ושונאת ישראל. הנפילה עוד רחוקה. קטאר מרופדת בעודפים של מאות מיליארדים. אבל הפגיעה כבר שם. ייתכן, רק ייתכן, שגם אם נתניהו ועוזריו יבקשו, מזוודות כסף לחמאס היא כבר לא תשגר.
המערב אוהב את סין
מסקר מכון PEW שפורסם ביולי עולה שסין נתפסת כעת בצורה חיובית יותר מאשר ארה"ב ברוב 36 המדינות שנבדקו.
אפשר להבין שבפקיסטן, ל-90% יש עמדה חיובית על סין, לעומת 15% בלבד על ארה"ב. אבל גם באירופה הנתונים מדהימים. בספרד ובאיטליה, 54% ו-51%, בהתאמה, מעדיפים את סין, לעומת כ-30% את ארה"ב. בצרפת ובהולנד – כ-35% מעדיפים את סין לעומת כ-25% את ארה"ב. מעניין לציין שמה שקרה לישראל בארה"ב – מעבר מרוב תומך בשנת 2023 לרוב שתומך בפלסטינים ב-2026, קרה לארה"ב במדינות אירופה. מרוב תומך ב-2023, לרוב תומך בסין, ב-2026.
הסיבות רבות. מלחמות לא עוברות טוב בגרון של דעת הקהל במערב, ומנהיגים כנתניהו וטראמפ מצטיירים כמחרחרי מלחמה. טראמפ מדבר ללא הפסקה, אבל מרגע שהחלו להישמע תופי מלחמה הוא לא נשא נאום מסודר אחד לאומה שבו הוא מסביר את הצורך למוטט את איראן, משום שמדובר במדינה שמחרחרת ריב ומדון ואיסלאם רדיקלי ושלוחות הטרור שלה מאיימות על הסדר במזרח התיכון כולו. הוא לא הסביר, בדרך מושכלת, שאם איראן לא תובס עכשיו – גם המזרח וגם המערב ישלמו מחיר נורא.
ודווקא סין, בעלת הברית העיקרית של איראן, מדינה שכולאת מיליונים מאזרחיה המוסלמים, מדינה שאין בה מאית מהדמוקרטיה האמריקאית, הופכת לאהודה יותר. כשזו דעת הקהל במרחב שבין פקיסטן לטורקיה - ניחא. אבל גם הדמוקרטיות האירופיות? ארה"ב וישראל נמצאות באותה סירה. זו צרת רבים. ואין בה חצי נחמה. ¿





