שישי בערב, עם כניסת השבת. שוטרי משטרת בני-ברק מוזעקים על ידי תושבי שכונת "מתחם הסופרים" (איילת השחר) החילונים, שדיווחו על חסימת כביש הכניסה הראשי לשכונה במכולות לפסולת בניין. השוטרים הגיעו למקום ופינו את המכולות ממרכז הכביש, והגשר נפתח. נהג המשאית שהציב את המכולות זומן לחקירה, שבמהלכה, לפי גורם במשטרה, סיפר כי מי שהזמין ממנו את העבודה הוא גורם בעיריית בני-ברק, ומבחינתו חשב שהכול כשיר ומותר.
כ-200 מטר אל תוך רחוב הלח"י שחוצה את השכונה, פסולת קרטונים חוסמת את הכביש סמוך לבית כנסת. בנתיב הנגדי – גדרות ברזל. למרות שהמשטרה הוזעקה לפנות את המכולות שחסמו באופן בלתי-חוקי את הכבישים בשכונה, בשבת בבוקר התעוררו התושבים החילונים, ושוב מחסומים מאולתרים חסמו את הכביש.
גלריה


"הפלג הירושלמי הם מקור הבעיה בעיר". חרדים חוסמים אוטובוס בכיכר אגד בצפת, בשבת האחרונה
(אביהו שפירא)
שכונת "מתחם הסופרים" נבנתה כפרויקט של מחיר למשתכן, וזוגות צעירים חילונים וחרדים שזכו בדירה מצאו את עצמם מתגוררים יחד. החרדים הם רוב בשכונה, שהחלה להתאכלס ב-2024.
תושב השכונה, חילוני, שכר ביוני 2025 דירה בשכונה. "הבעלים חילוני, ואמר לי שמדובר בשכונה מעורבת. לפני כחודש החלו האירועים סביב הנסיעה בשבת. עכשיו הם הגדילו לעשות, וחסמו את הגשר במכולות. זה כבר מעבר לרצון לחסום את הנסיעה בכביש הפנימי בשכונה שעובר מול בתי כנסת. זה כבר רצון לחסום את כל השכונה", הוא אומר, "אני לא יכול לחנות מחוץ לשכונה ולהיכנס ברגל. זה לא הגיוני". להערכתו, המאבק סביב המרחב הציבורי בשכונה רק מתחיל, ו"יילך ויתעצם".
בכולל במבנה מאולתר במרכז רחוב הלח"י, יושב דביר. "כואב לראות רכבים נוסעים על הכביש ממול כשאנחנו באמצע התפילה בשבת", הוא אומר, "אבל אני לא בעד מלחמות. נכנסים לפה קיצוניים משני הצדדים. לדעתי הזמן יעשה את שלו, והשכונה תהפוך לחרדית על-מלא. החילונים יעזבו למרות שהם מנסים להילחם".
בשכונה זועקים פשקווילים כי ישנו פסק הלכה שלפיו "יש איסור חמור להשכיר לאנשים שאינם חרדים" דירות בשכונה. אחד התושבים החילונים מתקומם: "למה יש אזורים בארץ שאסור לי לגור בהם? החרדים ידעו שהם יגורו בשכונה מעורבת ועכשיו הם רוצים להשתלט על המרחב הציבורי. הגיע הזמן שנילחם על הזכות שלנו לחיות לפי עולם הערכים שלנו, ושהחרדים ילמדו לכבד את השכן החילוני".
מעיריית בני-ברק נמסר: "מדובר בשכונה שרובה המוחץ מורכב מתושבים שומרי שבת. ועדת התנועה העירונית אישרה את סגירת גשר הרב משה יהודה לייב בשבת, לצד השארת כניסה ויציאה פתוחה דרך מתחם דיזיין סנטר".
אף חנות לא פתוחה בשבת
קרבות השבת לא מתחוללים רק בבני-ברק. "כל מי שמחלל את השבת לא שייך לעם ישראל", זועק אחד מעצורי המשטרה ב"כיכר אגד" בצפת, שם כבר 11 שבתות ברציפות מתנהלת מלחמת דת סביב אוטובוסים שמסיעים חיילים ואזרחים, ויוצאים מעט לפני צאת השבת מהתחנה המרכזית לכיוון המרכז, מבלי להיכנס לעיר. "כל מי שמחלל את השבת דינו בסקילה", הוא ממשיך, "כאשר יבוא בורא עולם וייתן את העונש לכל מחללי השבת, אל תתפלאו אחרי זה שקורה בשמחת תורה (טבח 7 באוקטובר, ש"א)".
שבת אחרי שבת מגיעים לכיכר כוחות גדולים של משטרה, מג"ב, יס"מ ובילוש, מצלמים פנים של מפגינים, ועוצרים את המתפרעים. אבל לא פעם, אותם מפגינים מופיעים שם שוב – והם נלקחים למעצר על הפרת צו שופט. כל רכב שנוסע במקום זוכה לקריאות "שאבעס", וכך גם האוטובוסים.
בצפת קיימת שכונה אחת בדרום העיר, בשם "צה"ל – מאור חיים", המאוכלסת בחרדים. לשם לא נכנסים רכבים בשבת, וגם התחבורה הציבורית לא עוברת בשכונה. עדות להתחרדות העיר ניתן לראות בשיעור ההצבעה למפלגות החרדיות: בבחירות האחרונות הלכו לש"ס ויהדות התורה 36.97% מהקולות בעיר.
החילונים בעיר חוששים מהחמרת המצב. היום אין אף חנות או עסק שפתוח בשבת בעיר, מלבד תחנת דלק אחת שמוחרמת על ידי החרדים. ראש העירייה יוסי קקון, חרדי בעצמו, דווקא מנסה למנוע את ההפגנות – אבל שני הצדדים מפנים אליו את חיצי האשמה. קבוצת חילונים החליטה לצאת לתהלוכות מחאה נגד החרדים, עם רכבים ומוזיקה, בניסיון להפריע למי שמפריע להם, כלשונם. ויש להם בטן מלאה גם על ממלא מקום ראש העירייה, נחמן גלבך, גם הוא חרדי.
גלבך, שזכה תחילה לתמיכה מלא מעט חילונים, איבד את כוחו בקרבם בחודשים האחרונים. לטענתם, יש לו מעורבות עקיפה בהפגנות.
"הם מגיעים מבית-שמש, ביתר-עילית וירושלים ומקבלים מקומות לינה בסופי שבוע בבתי ספר על חשבון התושבים", אומר מוטי חטיאל, תושב העיר, "ויוסי קקון לא יוצא נגדם. הפלג הירושלמי הם מקור הבעיה בצפת, של הסטטוס-קוו שנשבר בין החרדים לחילונים".
לחטוף אבן ליד הבית
הכניסה לירושלים נחסמה בשבת האחרונה לפני צאת השבת, בשבוע השני ברציפות. מאחורי המעשה היו עשרות מפגינים חרדים, אבל המשטרה לא הגיעה לפנות אותם. נ', סטודנט שמתגורר בעיר כבר ארבע שנים, היה ברכב שנחסם על ידי אותם מפגינים שהחליטו לשבור סטטוס-קוו של שנים – במסגרתו מגיעים אוטובוסים מעט לפני צאת השבת, ומורידים נוסעים מחוץ לתחנה המרכזית. "היו רכבים פרטיים שהצליחו לעקוף. אנחנו נסענו מאחורי מונית", הוא מתאר. ואז, לפתע שמע קול של חפץ שפגע ברכב. כשהגיע לביתו ראה גם סימן על הרכב. "זה לא נעים לחטוף אבן או חפץ לא רחוק מהבית, אבל זה לא מפחיד", הוא אומר, "עצוב לראות שזה המצב בבירה. רוב החברים שלי עזבו. גם אני לא אישאר במצב הזה".
בירושלים כבר רגילים לחסימות רחובות בשבת, וגם להפגנות סוערות. אבל האירוע הזה, ומה מתחולל שם בחודשים האחרונים ב"קפה בסמטה", לא רגיל. בבית הקפה שבמרכז הסערה הודיעו אתמול כי יסגרו את המקום בשבת, אבל א', בעל עסק אחר במרכז העיר שפותח את שעריו בשבת, אומר כי ההפגנות שהתקיימו שם מדי שבת לא מפחידות אותו. לדבריו, "ירושלים הליברלית חיה, בועטת, תוססת ולוקחת את עיצוב המציאות לידיים שלה. אני לא נגד החרדים. יש אזורים חרדיים בעיר, אני מבין ומכבד את זה מאוד, אבל יש אזורים שהם שלנו ושבהם החיים מתנהלים כמו שאנחנו רוצים. אף מפגין או חוסם לא ישנה את זה. מי שרוצה לכבד אותי כמו שאני מכבד אותו – אהלן וסהלן".
מעיריית ירושלים נמסר: "בעשור האחרון לא חל כל שינוי בסטטוס קוו בכל הנוגע להסדרי סגירת רחובות בשבתות ובחגים. אין בירושלים סגירת רחובות באופן פיראטי".
סטטוס-קוו?
העיר שאולי סימלה בעשור הקודם את מלחמות השבת היא אשדוד. עיר מעורבת, עם קבוצות רבות, וגם אוכלוסייה חרדית גדולה שהולכת וגדלה. ב-2018, בעקבות מהלך של העירייה, החלו לחלק קנסות לעסקים בשבת. אלפים יצאו למחות אחר כך, אבל מאז אין מאבקים על צביון העיר או אופי השכונות. אלא שמתחת לשקט היחסי ברחובות, חוזרת השאלה: לאן העיר הולכת.
"לפעמים יש קצת בלגן לפני תקופות בחירות אבל בדרך כלל רגוע", אומר מנחם דויטש, עיתונאי חרדי באשדוד, "הציבור החרדי באשדוד מאוד רגוע ומאופק. יש כאן סטטוס-קוו שנשמר באופן שקט". עדות לכך היא העובדה שכהסדר קבע, רובע ז' נסגר לתנועת כלי רכב מדי שבת. בשנות ה-90, לפי דויטש, רובע ז' הוקם מתוך מטרה לשמש רובע ייחודי עבור החרדים.
הלן גלבר, חברת האופוזיציה בעיר, מתארת תמונה אחרת: "מי שאומר שיש כאן סטטוס-קוו הוא תמים. ציבור חילוני בורח מכאן. כל קרקע פנויה הופכת להיות כולל". אז איך שקט? "ב-2018 הייתה פה מלחמה. יצאנו להפגנות שבוע אחר שבוע. אני חושבת שאנשים מתייאשים ומאבדים תקווה. בכל שנה יוצאים מכאן אלפי אנשים עובדים וצעירים, אבל את ראש העיר זה לא מעניין, כי הוא צריך שחרדים יצביעו לו".
מעיריית אשדוד נמסר: "שני הרבעים הגדולים ביותר הנבנים כיום בעיר מיועדים לאוכלוסייה הכללית, וזו התשובה הטובה ביותר לטענה שהעיר מתפתחת עבור מגזר אחד".






