בג"ץ קיבל אתמול בערב שתי החלטות שפוגעות באופן קשה גם בקואליציה וגם במהפכה המשפטית, והוציא צווי ביניים שמקפיאים גם את חוק מח"ש וגם את תיקון החוק שנועד למנוע מעצר עריקים חרדיים.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק ארז החליטו על הוצאת צו ביניים המעכב את יישום חלק מסעיפי החוק. המשנה לנשיא העליון, נעם סולברג, היה בדעת מיעוט.
"לאחר שנתנו דעתנו הן לעמדת העותרים והייעוץ המשפטי לממשלה, התומכים במתן צו ביניים בשל ההשלכות המיידיות על פעילותה של המחלקה לחקירות שוטרים ובשל תקופת הבחירות, והן לעמדת הכנסת ושר המשפטים, המתנגדים לכך תוך הדגשת מעמדה של חקיקת הכנסת – ניתן בזאת צו ביניים המעכב בשלב את יישום הסעיפים", כתבו השופטים בדעת הרוב.
מדובר בחוק שאושר בכנסת לפני כחודשיים וחצי והוא נחשב לאחד מחוקי המהפכה המשפטית - והתקבל בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. במערכת המשפטית נתפס החוק ככזה שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה, ויהפוך את השוטרים מעובדים למען האזרח - לעובדים למען השלטון המכהן באותה עת. כמו כן, ישנו חשש שלא יהיו יותר חקירות שחיתות, שכן שוטרים יחששו לקידומם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר.
החוק קובע בין היתר כי שר המשפטים יקים מחדש את המחלקה לחקירות שוטרים במשרדו בנפרד מהפרקליטות. מח"ש תהיה כפופה מנהלית ותקציבית לשר. בנוסף, כל עובדי המחלקה יהיו אזרחים (עד כה רובם היו שוטרים שהושאלו) שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.
על פי החוק, כחלק מהפרדת מח"ש מהפרקליטות ומהייעוץ המשפטי לממשלה, כל הסמכויות בעלות אופי פלילי, ובהן הסמכויות לעיכוב הליכים נגד שוטרים שהיום נתונות ליועץ המשפטי או לפרקליט המדינה - יעברו למנהל מח"ש. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה.
"תכלית החוק - לא לגיטימית"
כאמור, בג"ץ גם החליט אמש פה אחד על ביטול חוק הקפאת מעצרי העריקים החרדים. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, כתב את חוות הדעת העיקרית וקבע, בהסכמת כלל חברי ההרכב, כי "התיקון שנחקק חורג באופן מהותי מנושאהּ של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה". לפיכך, בג"ץ קבע כי "מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקת התיקון נפל פגם היורד לשורשו של עניין, כזה המחייב להורות על ביטולו". בהחלטה נכתב עוד: "נקבע, על דעת 8 מחברי ההרכב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ד' מינץ, כי התיקון אינו חוקתי גם לגופו, משהוא פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון, באופן שאינו עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה.
התיקון לחוק הפטור ממעצרים, שעבר בחודש יולי, נועד למנוע למשך חמישה חודשים נקיטת הליכי אכיפה, חקירה ומעצר נגד תלמידי ישיבות חרדים שלא התייצבו לגיוס.
בהחלטת בג"ץ נימק השופט סולברג מדוע תכלית החוק אינה ראויה וכתב: "התיקון דנן אינו עומד במבחן התכלית הראויה, כבר במישור זה. תכלית שעניינה בהחרגת קבוצת אוכלוסייה מסוימת מאכיפת דין פלילי שחל עליה – היא תכלית שלמעט, אולי, במקרים חריגים ביותר, אינה תכלית לגיטימית שרשויות המדינה רשאיות לפעול למימושה".
ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה מסר: "ההתערבות החוזרת של בג"ץ וביטול החוק להקפאת מעצר לומדי התורה היא המשך ישיר למסע הרדיפה הדורסני נגד עולם התורה והציבור החרדי. בית המשפט ממשיך להתנהל בשיכרון כוח, דורס ברגל גסה את רצון הציבור, ומוכיח שוב כי אין לו שום גבולות במלחמתו נגד התורה הקדושה. שום פסיקה או צו דרקוני לא יוכלו לעקור את לומדי התורה מהגמרא".
