במשך תשעה חודשים השחקנית מרינה שויף (52) הייתה בטוחה שסיימה עם אהבה. פרידה קשה הותירה אותה לבד בדירה שכורה בתל אביב, כמעט בלי עבודה ועם התקפי חרדה שהפכו גם את היומיום למאבק.
ואז, בוקר אחד, היא יצאה לחדר המדרגות וראתה גבר עומד על המעקה ומחליף נורה. הוא חייך ואמר "בוקר טוב". היא עוד לא ידעה שהאיש הזה, שי, יהפוך לבעלה.
ניצחה את השדים. מרינה שויף
(Kate Heifitz)
"הוא לא ניסה לחזר אחריי, וטוב שכך", אומרת שויף, "הייתי פצועה ולא נתתי לאף אחד להתקרב. היינו יוצאים לשתות כוס יין, היה לנו נעים ביחד. לילה אחד בבר, ניסיתי להגיד לו משהו והוא לא שמע, אז התקרבתי ושמתי יד על הרגל שלו. פתאום הבנתי: הבן אדם הזה הוא הבן אדם שלי". כיום הם יחד כבר יותר מ-17 שנה, נשואים והורים לשלושה ילדים - וכלבה אחת.
מאחורי שויף רזומה מרשים בתיאטרון באר שבע, הקאמרי, וגם סדרות טלוויזיה כמו "תעשה לי ילד", "זינזאנה", "פיק-אפ", "מילואים" ועוד. בימים אלה היא מככבת בהצגות "האחים קרמזוב" בתיאטרון גשר, "מלאכים בלבן" בהבימה, "היפהפייה הנרדמת" בתיאטרון עכו, והמחזה NO NAME, שנכתב בהשראת סיפורה עם קבוצת התיאטרון Fulcro.
בדרך למקום השלם שבו היא נמצאת כיום, שויף חוותה משבר אישי קשה שהתחיל כחוויות בבילויים בתור שחקנית צעירה - והידרדר לתהום. "היינו מסיימים הצגה בתיאטרון והולכים לדפוק שורות במועדונים. זה היה כמו כלום בשבילנו, כמו לשתות כוס שמפניה. הגעתי למצב שהקוקאין הוא עיקר עולמי".
מתי החלטת לשים לזה סוף?
"היה לילה אחד עם ערב פרוע אצלי בדירה, לפני קצת פחות מ-20 שנה. שוטרים דפקו בדלת. אני התעלפתי ואיבדתי הכרה. נפלתי על שולחן זכוכית והפנים שלי היו מרוסקות, וכשהתעוררתי כל מה שעניין אותי זה איך אני עושה עוד שורה. זה היה האירוע שבו הבנתי שאני מתחילה לאבד צלם אנוש".
אחרי שנים שבהן פחדה מהאופן שבו אחרים רואים אותה, שויף עומדת היום על במה ומספרת את הסיפורים שפעם התביישה בהם. היא כתבה כאמור את ההצגה NO NAME, ובה גם המסרים שכתבה במשבר ההוא בחייה בדירה בתל אביב. אפילו בתה כבר ישבה בקהל. "היא אמרה שזה פחות נורא ממה שדמיינה", היא אומרת בחיוך.
