החך הישראלי עובר מתיחת פנים, ותעשיית היין המקומית מיישרת קו: שוק שהיה מזוהה במשך עשרות שנים כמעט באופן בלעדי עם יינות אדומים כבדים ועתירים באלכוהול, מפנה בהדרגה את מקומו לזנים לבנים, קלים ומותאמים יותר לאקלים הישראלי החם.
נתונים מקיפים של משרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה לגפן היין, המתפרסמים לקראת השקת מפת אזורי היין הרשמית של ישראל היום, חושפים תמורה של ממש בכרמים: בתוך שבע שנים (בין 2018 ל-2025), זינק היקף בציר הזנים הלבנים בישראל בכ-34% – מ-9,915 טונות ל-13,275 טונות. במקביל, היקף הבציר של הזנים האדומים נותר כמעט ללא שינוי. המשמעות הכלכלית-צרכנית ברורה: אם ב-2018 רק כ-24% מהבציר הישראלי היה לבן, כיום מתקרב נתח השוק של הענבים הלבנים לכ-28% מכלל הבציר בארץ.
בקרב הזנים הלבנים נרשמו חילופי שלטון: זן הקולומבר (Colombard), המאופיין ברעננות ובחמיצות גבוהה, הפך לזן הלבן המוביל בישראל עם יותר מ-3,000 טונות שנבצרו ב-2025 – עלייה חדה של כ-80% בהשוואה ל-2018. את הזינוק החד ביותר בצד הלבן רשם השנין בלאן, שהיקף הבציר שלו זינק בכ-142%. לצידם, גם זנים לבנים קלאסיים רשמו צמיחה נאה: סוביניון בלאן עלה ב-52% ושרדונה התחזק ב-44%.
למרות המגמה הלבנה, הפסגה הכללית נותרה אדומה. הקברנה סוביניון ממשיך להוביל את הכרם הישראלי בפער ניכר, עם 7,808 טונות שנבצרו ב-2025 (כמעט 1 מכל 6 טונות ענבים בארץ). אחריו מדורגים הקריניאן (5,151 טונות), המרלו (3,862 טונות), פטי ורדו (2,780 טונות) והשירז (2,688 טונות).
עם זאת, גם בגזרה האדומה מורגשת תזוזה מזנים כבדים מבורדו לעבר זנים ים-תיכוניים: כוכב הצמיחה הבלתי מעורער הוא הטמפרניו הספרדי, שבצירו זינק בלא פחות מ-320% – מ-438 טונות בלבד ב-2018 ל-1,842 טונות אשתקד. בנוסף, זן הברברה האיטלקי צמח בכ-141%, והגרנאש נואר הים-תיכוני רשם קפיצה מטאורית מ-21 טונות בלבד ל-710 טונות.
השינויים בהרכב הזנים יוצגו רשמית במסגרת השקת "מפת אזורי היין של ישראל", בקריה החקלאית במשרד החקלאות וביטחון המזון בראשון-לציון. המפה החדשה מחלקת את ישראל לשמונה אזורי יין מרכזיים ו-18 אזורי משנה. השימוש בשם אזור על התווית הוא רשות, אך מחייב שלפחות 85% מהענבים מקורם באותו אזור. המהלך נועד ליצור שפה גיאוגרפית אחידה, בדומה למקובל בעולם, ולהבטיח שהשם מציין מקור גיאוגרפי אמיתי כמו שמפיין ובורדו בצרפת ולא רק כלי שיווקי. המהלך נועד להסדיר את התקנים המקומיים ולקדם את מעמדו של היין הישראלי בזירה הבינלאומית.





