ביום שישי תציין ארה"ב 25 שנה לפיגועי ה-11 בספטמבר, כשהיא עדיין לא מצליחה להשיג צדק מלא עבור כמעט 3,000 קורבנות אותו יום נורא, ו-4,300 האנשים הנוספים שנספו, רובם מחלצים ואנשי עזרה ראשונה שנהרו לאתר, ומתו משורה ארוכה של מחלות הקשורות לחומרים מסוכנים ששוחררו לאוויר.
אמנם אוסמה בן לאדן חוסל ב-2011, אבל משפטו של האיש שנחשב למוח מאחורי התקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה אפילו לא החל. זאת למרות שהוא עצור כבר 23 שנה, רובן בגואנטנמו. הכישלון של ארה"ב לשפוט את ח'אלד שייח' מוחמד הוא פרי הבאושים הסמלי ביותר של התגובה האמריקאית לפיגועים. שנים של עינויי עצירים וכליאתם ב"אתרים השחורים" של ה-CIA (כינוי לבתי כלא ללא שום פיקוח מחוץ לארה"ב), או בבית המעצר הצבאי בגואנטנמו, חוזרות שוב ושוב לנשוך את מערכת המשפט האמריקאית.
ח'אלד שייח' מוחמד היה בן 37 או 38 - תלוי לאיזה מתאריכי הלידה שלו מאמינים - כשנתפס ב-1 במארס 2003 בעיר רוואלפינדי שבפקיסטן. הוא נלכד במהלך פשיטה משותפת של ה-CIA וכוחות הביטחון של פקיסטן על דירת מסתור שבה שהה. לאחר תפיסתו, הוחזק כשלוש וחצי שנים במתקני כליאה סודיים של ה-CIA ברחבי העולם, שבהם נחקר באלימות קשה, לפני שהועבר בספטמבר 2006 למתקן הצבאי בגואנטנמו-ביי, קובה, שגם הוא מחוץ למטרייה המשפטית-חוקתית של ארה"ב.
כתב האישום הרשמי הראשון נגדו הוגש בפברואר 2008 והוא הואשם באלפי סעיפים: קשירת קשר לחטוף מטוסים ולבצע את הפיגועים; רצח תוך הפרה של דיני מלחמה - סעיף שכולל 2,977 סעיפי רצח אינדיבידואליים עבור כל אדם שנרצח במגדלי התאומים, בפנטגון ובמטוס שהתרסק בשדה בפנסילבניה, תקיפת אזרחים ותקיפת מטרות אזרחיות; חטיפת כלי טיס; השמדת רכוש תוך הפרה של דיני מלחמה, ועוד ועוד. בנוסף, הממשל האמריקאי גם מייחס למוחמד מעורבות בניסיון הפיגוע הראשון במרכז הסחר העולמי ב-1993, הפיגוע במועדון לילה בבאלי ב-2002, ורצח העיתונאי האמריקאי דניאל פרל. אם יורשע, צפוי לו כמובן עונש מוות.
הארכיטקט בשבי. מוחמד
(HANDOUT, AFP)
התביעה הצבאית ביססה חלק גדול מכתב האישום על מספר הודאות של מוחמד כי תכנן את הפיגועים, אבל כבר בכתב האישום הראשוני היא לא כללה את הודאותיו מחקירותיו במתקני ה-CIA, שכללו 183 סבבי עינויים בשיטה המדמה טביעה (waterboarding). היא הותירה את ההודאה שלו בחקירות בגואנטנמו, שם נחקר על ידי סוכני FBI.
ב-2009 הודיע ממשל הנשיא אובמה על כוונתו להעביר את מוחמד למשפט אזרחי בניו-יורק. התובע הכללי דאז, אריק הולדר, טען כי "אין דרך ראויה יותר מאשר להושיב את מוחמד באולם בית משפט, שם יצטרך להביט בעיניהם של 12 מושבעים, ויראה כיצד החוקים שלנו יותר חזקים מכל מה שהוא ניסה לעשות". ההחלטה נתקלה בהתנגדות פוליטית וציבורית חריפה, בטענה שלא ראוי לשפוט טרוריסט בבית משפט אזרחי, והקונגרס העביר חוק מיוחד שחסם את המימון להעברת עצירים מגואנטנמו לאדמת ארה"ב.
קופסה שחורה. אתר המעצר בגואנטנמו
(Alex Brandon, AP)
כתוצאה מכך, ב-2011 החזיר ממשל אובמה את התיק למערכת המשפט הצבאית בגואנטנמו. הבעיה היא שהמערכת הזו נבנתה כמעט מאפס במיוחד עבור פעילי אל-קאעידה ואלפי עצירים אחרי 11 בספטמבר, והיא סובלת מחוסר יציבות משפטית, תחלופה גבוהה של שופטים צבאיים ואי-בהירות. וכך, כל החלטה של השופטים הצבאיים גוררת ערעורים ממושכים לבתי משפט אזרחיים בארה"ב, מה שמקפיא את ההליכים שוב ושוב לשנים ארוכות. למשל ב-2024 הסכים מוחמד לעסקת טיעון שבמסגרתה היה מודה ברוב האישומים תמורת ויתור על עונש המוות, אך עסקת הטיעון נדחתה על ידי הרשויות בסאגה פוליטית-משפטית שלמה.
23 שנה אחרי שנתפס, מסתבר כי גם שופטים צבאיים לא ממהרים לקבל את התיק כפי שהוא היום. בשבוע שעבר קבע שופט צבאי כי גם ההודאות של מוחמד בחקירות של ה-FBI בגואנטנמו ב-2007 לא ניתנו מרצון, ופסל את מה שהתובעים הגדירו כ"הראיה החשובה ביותר של הממשלה בתיק". בסיכום פסק דין של 45 עמודים, כתב השופט, סגן אלוף מייקל שרמה, כי "התביעה לא הצליחה להוכיח, באמצעות רוב הראיות, כי הצהרותיו של מר מוחמד ל-FBI נמסרו מרצון". שרמה גם מצא שסוכני ה-FBI נמנעו במכוון מלהודיע במפורש למוחמד שיש לו את הזכות לשתוק ולהתייעץ עם עורך דין, וכי מה שאמר להם עלול לשמש נגדו במשפט, כפי שנדרש בחוקי ארה"ב. כיוון שמטרת הקמתו של בית המעצר בגואנטנמו הייתה מראש להתחמק מהצורך בשמירה על זכויות עצירים, ההחלטה הזו - של שופט צבאי ב-2026 - היא מכה אדירה לתביעה. והיא גם כתב אישום לא קטן נגד ממשל בוש הבן והמהלכים שנעשו לאחר 11 בספטמבר.
עורכי הדין של ההגנה טענו שמוחמד "למעשה אומן על ידי ה-CIA באמצעות עינויים, יחד עם שנים של בידוד ומעצר בידוד, כדי שיספר מאוחר יותר לסוכני ה-FBI את מה שהם רוצים לשמוע". בינתיים, קבע סגן אלוף שרמה תאריך למשפט ל-5 ביוני 2028. אם התביעה תחליט לערער על החלטתו לפסול את ההודאה של מוחמד, אפשר להניח כי התאריך הזה יידחה שוב. בינתיים מוחמד כבר בן 60 או 61, יש לו שורה של בעיות בריאותיות, ומי יודע מתי ואם בכלל אכן יעמוד למשפט.
וכך, במלאת 25 שנה לפיגוע ששינה את ארה"ב והעולם, ניצולים מזדקנים ומשפחות של קורבנות חוששים שלעולם לא יראו את סיום המקרה הזה.
