חשש מכוח עודף של יצרניות מזון ומוצרי צריכה - כך עולה ממחקר שערכה רשות התחרות. החברות תנובה, שטראוס, אסם, קוקה קולה-טרה, יוניליוור, סנו, נטו ואחרות מחזיקות במוצרי "חובה" בעלי נתחי שוק עצומים שרוב הבתים בישראל רוכשים. בעת מכירתם לרשתות, החברות מצרפות אליהם מוצרים פחות נמכרים שלהן, או מוצרים עם רווחיות רבה, כלומר הן דוחפות לרשתות "סל" ולא רק את המוצרים שהצרכנים הכי אוהבים. הדבר מעלה חשש ל"אפקט סל" ולמינוף כוח שוק משוק אחד שבו הספק דומיננטי לשווקים אחרים שבהם הוא פועל, תוך חשש משימוש בפרקטיקות אנטי-תחרותיות כמו קשירה, מכירה בסל, או התניית עסקאות.
זה יוצר כוח עודף לחברות האלה ושליטה גדולה במדפים, ועלול להביא ליד חופשית בהעלאת מחירים ולדחיקת מתחרים קטנים. מהמחקר לא עולה מסקנה חד-משמעית שלפיה המצב הזה הוא רע בלבד.
לסל המוצרים יש גם יתרונות: הוא מאפשר מבצעים משולבים, מקנה יתרון ביעילות ובהפצה רחבה, ותורם לאספקה רציפה, להורדת מחירים במבצעים או לשמירה עליהם.
המציאות בשטח מלמדת כי קיים מאזן כוחות מול הרשתות. אושר עד, למשל, אינה מוכרת זה למעלה משנה שורת מותגים של תנובה אלא רק חלק ממוצרי החלב. שופרסל הפסיקה למכור את יופלה ופיראוס של תנובה וחלק ממוצרי סנו מקסימה.
לעומת זאת, החברה המרכזית למשקאות נחשדה בעבר בהוצאת מקררי מתחרים ובהכתבת הנחות שקשרו בין קוקה קולה למי נביעות, ונקנסה על הכתבת מחירי טרה והמלצות תצוגה. עם זאת, טרה לא הפכה לספק המוביל בחלב, מה שממחיש את מגבלות הכוח.
נתוני 2025 חושפים שליטה עמוקה: תנובה מוכרת חלב ב-1.17 מיליארד שקל (63% מהקטגוריה), ומובילה בין היתר בגבינה צהובה במשקל (81%) ובקוטג' (75%). שטראוס מחזיקה ב-77% מקטגוריית המעדנים (525 מיליון שקל) וב-87% מהקפה השחור. אסם מובילה בחטיפים (45%, 865 מיליון שקל) ובקטשופ (64%). החברה המרכזית מחזיקה ב-91%–92% בקולה ובקולה זירו (624 מיליון שקל) וב-90% בתה קר (פיוז טי). סנו מובילה במרככי כביסה עם מקסימה (51%, 199 מיליון שקל) ובאקונומיקה (65%).
ברשות אמרו לממון שהמחקר אמנם לא מציג מסקנות חד-משמעיות לכיוון מסוים, משום שהמציאות מורכבת, אבל חשיפת הנתונים וסקירת השוק מציגות אפשרויות לבדיקות עומק וחקירות חדשות של הרשות.
