"אני בחור כזה שלא צריך לשחק בהרבה טורנירים. העדפתי להיות בריא נפשית. לפעמים יש רגעים שבהם כדאי לקחת הפסקה כדי להיות מוכן לתחרויות, כדי להיות מוכן מנטלית. אני מרגיש כאילו לא הפסקתי לשחק כל הזמן, אני מופתע מההרגשה שלי ומהתאוששות שלי אחרי משחקים".
קרלוס אלקראס מוכן לפתוח עידן חדש בטניס, ולא מהיבט התארים. בגיל 23 הוא אמור להיות רעב, בריא פיזית ועוצמתי. אבל העומס המטורף בסבב המקצועני משפיע על כל אחד, גם על הטובים ביותר והצעירים ביותר. את הדברים שבפתיחה הוא אמר אחרי הניצחון 3:6, 4:6, 1:6 על וו ייבינג הסיני בסיבוב השלישי באליפות ארה"ב, שם יפגוש הערב בשמינית הגמר את טומי פול המקומי.
(SARAH STIER, AFP)
הספרדי הסביר למעשה שארבעת החודשים של ההיעדרות מטניס שיקמו אותו לא רק מבחינת ההחלמה מהפציעה שממנה סבל בידו – אלא בעיקר מבחינת היטענות מחדש. יותר מזאת, אלקראס אמר שבזכות ההשפעה החיובית של החופש, גם בשנה הבאה הוא ייקח הפסקה במהלך העונה, ולא בגלל בעיות גופניות.
הקלה נפשית
כמו בכדורגל, גם בטניס הניסיון להעמיס את הלו"ז הבינלאומי כדי למקסם רווחים ולפזר את הענף למדינות חדשות מכביד על השחקנים, ובשני המקרים השחקנים מוחים ונלחמים יותר ויותר.
הסבב כולל כיום טורנירים ארוכים יותר מבעבר, שמחייבים יותר משחקים, עם נסיעות מתישות ומעגל אינסופי של מאמץ שיוצר תשישות. גם הבכירים בדירוג לא נמנעים מפציעות, ואחרי שאלקראס החמיץ את שני הגראנד סלאמים האחרונים, הפעם יאניק סינר בחוץ. רק שכאן אלקראס פותח דלת שלא קיימת במציאות של הכדורגלנים – להוציא את עצמך מהמשוואה.
כדורגלן שמקבל מיליונים והקבוצה שלו נלחמת בכמה מפעלים, לא יכול להודיע על הפסקה ולשבת בחוץ כמה שבועות או חודשים. הוא מחויב חוזית, ואם הוא סופרסטאר, הקבוצה השקיעה בו המון ותלויה בו. בקיץ, בדרך כלל, גם מגיע טורניר עם הנבחרת.
אלקראס מדבר על מהלך חדשני, למרות שהוא רלוונטי רק לטניסאים בטופ של הענף שלא תלויים בפרסים: יש לי תארים יוקרתיים ואמשיך לזכות בהם, אבל אני צריך לשנות את ניהול הקריירה שלי כדי לשרוד זמן רב יותר ולשחק טוב יותר כשאני כבר עולה על המגרש. זו החלטה שלו, ופרט לאירועים שראשי הסבב מחייבים בהם נוכחות, הוא יכול לתכנן לעצמו מסלול רגוע שיאפשר לו הקלה נפשית. אולי הוא לא ישבור שיאים של רצפי ניצחונות וזכיות, אבל יחזור ליהנות מטניס. השבוע הוא נראה ונשמע כמו אדם חדש בניו-יורק.
"לפעמים, אחרי שאני משחק שבוע אחרי שבוע בטורנירים בעונה ארוכה, אני לא נהנה על המגרש", הוסיף אלקראס אתמול. "אני רוצה להתגעגע קצת לטניס, לקחת הפסקות ארוכות, כי בלתי-אפשרי לעבור עונה שלמה כשאתה משחק בכל התחרויות".
מבחינה מקצועית, כשאלקראס בריא לגמרי – ונראה שכבר התגבר על הפציעה – הוא וסינר רחוקים משאר הסבב בפער ענק, והספרדי גם מתעלה על האיטלקי במקרים רבים. באליפות הנוכחית, סשה זברב הוא היחיד שמסוגל לאיים עליו ברצינות. אלקראס איבד מערכה אחת לז'אימה פאריה בסיבוב השני, אבל בשאר הזמנים השליטה שלו הייתה מוחלטת. כלומר, הוא ממילא פייבוריט בצורה חריגה, אז הדברים האחרונים שאמר הם חדשות עוד יותר גרועות עבור היריבים: לא רק שאלקראס בכושר מצוין – אז גם כיף לו לשחק טניס והוא רענן בגוף ובנשמה. אם לא תגיע פציעה, זו תהיה סנסציה אם הוא לא יוכתר כאלוף בשבוע הבא בפלאשינג מדו.
טיילור פריץ מהמקום העשירי בעולם, והתקווה הגדולה של הקהל בניו-יורק, איבד יתרון 0:2 והודח ע"י הארגנטינאי פרנסיסקו סרונדלו בחמש מערכות.
ניצחון בריח רע
המדורגת 1 בעולם, ארינה סבאלנקה, עלתה לשמינית הגמר בטורניר הנשים, אבל לא הרגישה נוח במיוחד במהלך הניצחון על קמילה רחימובה. בשלבים המוקדמים של המשחק, הבלארוסית ניגשה לכיסא השיפוט והתלוננה על ריח חזק של מריחואנה שמפריע לה, וגרם לה לעצור באמצע שני ניסיונות הגשה.
סבאלנקה הסבירה אחרי המשחק: "אין לי מושג אם זה הגיע מתוך האצטדיון או מבחוץ, כשהרוח מעיפה אותו פנימה, אבל אני מקווה שיתחילו להיות יותר מודעים לדברים האלה כאן. תעשנו מה שאתם רוצים, אבל אל תעשו את זה ליד מגרשי טניס. לא קל להתמודד עם הריח הזה כשאת מנסה לעשות את המיטב שלך במשחק".
זו לא הפעם הראשונה שתלונה כזו עולה באליפות ארה"ב, ומקור המעשנים הוא ככל הנראה בפארק בסביבת המתחם.
אתמול בסיבוב השלישי נרשמו שתי הפתעות, אחת גדולה במיוחד, כשהסינית צ'ינוון ז'נג מהמקום ה-121 בעולם ניצחה את מדיסון קיז (24) 6:1, 6:7, 5:7. אלינה סביטולינה (9) נפרדה מוקדם עם הפסד 6:3, 2:6, 6:4 לאנה קלינסקאיה (23).
בגיל 46 ו-44 בהתאמה, ונוס וסרינה וויליאמס חזרו לשתף פעולה בטורניר הזוגות, אליו קיבלו כרטיס חופשי, אבל הפסידו 3:6, 7:6, 7:6 להאו צ'ינג-צ'אן ומאיה ג'וינט (לה אין קשר לתלונה של סבאלנקה...).
