בכל שנה, בין פרוסת עוגת הדבש האחרונה לבין קריסת המערכות הטוטאלית על הספה, נוחתת ההחלטה: השנה נשתה ירוק, ננביט קטניות ונחליף את שמחת החיים שלנו בשמחת חיים פרו בתוספת חלבון.
שבועיים לתוך תשרי כולנו מבינים את האמת המרה: אבקת החלבון לא הפכה אותנו לחטובות יותר אלא בעיקר לעניות עם טעם לוואי של קיר.
ברוכים הבאים לטרגדיה האבולוציונית של זמננו. מאז שההומו-ארקטוס הדליק את המדורה הראשונה הוא היה עסוק בחרדת רעב תמידית, ופתאום, במצמוץ של 50 שנה הוצפנו בקלוריות זולות ומתועשות שנועדו לעקוף את מנגנוני השובע הביולוגי ולגרום לנו לקנות יותר.
השאלה ברפואה המודרנית היא כבר מזמן לא כמה שנים נחיה (תוחלת חיים), אלא כמה שנים נחיה כשבגוף שלנו נעים לשהות (תוחלת בריאות). אם אתם בחורים בני 20 שיכולים לחסל שני מגשי פיצה, לקנח בקרואסון שקדים וללכת לישון בלי לקום עם צרבת - שיחקתם אותה. אבל אם אתם נאבקים בעייפות כרונית, בנפילות סוכר של ארבע אחר הצהריים, בתחושות עמוקות של אשמה ובלבול, ובעיקר במיליון המלצות תזונה סותרות שלא קשורות לשפיות האנושית: המדור הזה בשבילכם.
הטיפים שלפניכם הם לא ״דיאטה״ ובטח לא המלצה רפואית, הם איזושהי דרך חיים לאנשים שמסרבים לתת לתעשיית האשמה לנהל להם את הצלחת.
מתי איבדנו את היכולת שצרובה לנו בדי-אן-איי לדעת מה לאכול? התשובה היא כנראה כשהתחלנו לחשב גרמים של חלבון, להיבהל מגלוטן בלי לדעת מה הוא בכלל, לפחד מבננה כאילו היא נשק ביולוגי, ולהשלים חוסרים במגנזיום, ויטמין D ואבץ. מישהו כבר ירוויח מזה.
אז לא. אנחנו לא מאמינות בשינון טבלאות ובמלחמה מול הגוף. אנחנו מאמינות בהרגלים שפויים, במדע פשוט, ובעיקר בהמון כבוד למה שמניחים על השולחן.
* * *
ורגע לפני - יושבים, למען השם. אוכל אוכלים בישיבה, מול שולחן, מתוך צלחת. מקפלים מפית. מסדרים את האוכל יפה, מחממים מה שצריך להיות חם, מפזרים קצת שומשום או פטרוזיליה קצוצה. בואו ניתן לעצמנו את התחושה שאנחנו בני אדם שראויים לארוחה, ולא מטרד שצריך לתדלק אותו בחופזה ולברוח.
עדיף תמיד לאכול עם עוד מישהו, אבל מומלץ לוודא שמדובר באדם שבא לכם טוב בעין ובלב. עדיף בלי שיחות קיטורים מעיקות על נדל"ן, פוליטיקה, כסף, פנסיה ובעיות בריאות.
ואם לא ליד השולחן - עדיף מול סדרה בטלוויזיה מאשר לגלול בסלולרי תוך כדי, עדיף ספר מטלוויזיה, ו”הכי עדיף”: פשוט להתרכז במה שקורה כרגע בתוך הפה: נדרשות למערכת העצבים 20 דקות תמימות מרגע הביס הראשון להבין שנכנס מזון ולהפריש הורמוני שובע. אם שאבנו צלחת בחמש דקות, נרגיש מורעבים, לא חשוב מה. ולועסים, רבאק. הרוק מכיל אנזימים שעושים חצי מעבודת העיכול וחוסכים מכם את תרדמת הבטון של אחרי האוכל.
* * *
הנה הכללים שגיבשנו ביזע ובלא מעט חלות של שבת.
* החוק הגאוני של מייקל פולן: לא אוכלים שום דבר שסבתא שלכם לא הייתה מזהה כאוכל. אם היינו מגישות לנונה אסתר חטיף חלבון בטעם בצק עוגיות עם 30 מרכיבים שאי-אפשר לקרוא, היא הייתה זורקת עלינו נעל ודוחפת לנו קציצות פרסה לפה.
* לחם שמחזיק מעמד חודש על השיש הוא לא נס גלוי, הוא מומיה קולינרית. אוכל אמיתי הוא אורגניזם חי שמתקלקל, מתעפש ומתכלה. אם חיידקים ופטריות מסרבים להתקרב למזון שלכם, כנראה שגם אתם צריכים לשמור מרחק.
* לא קונים אוכל איפה שמוכרים דלק.
* תזכורת: גם לבריכת חמצון אפשר להוסיף חלבון. המילה "פרו" על גבי מוצר לא הופכת אותו לבריא, היא רק הופכת אותו ליקר פי שלושה. בתזונה ים-תיכונית נורמלית ומגוונת יש די והותר חלבון. יאללה, משחררים את הפאניקה.
* שמן זית שמים בשפע. הוא שומר על כלי הדם, ממתן את העיכול ומחזיק את המטבח המקומי שלנו כבר אלפי שנים.
* עצה מבית היוצר של נונה אסתר - ככל שמשתוללים עם עשבים טריים, פלפל שחור גרוס, שום ושמן זית - ככה הגוף דורש פחות מלח.
* פחמימות הן לא השטן, ולחם הוא לא האויב. בני אדם שרדו על לחם אלפי שנים. לרוב המוחלט של האנושות אין בעיה עם גלוטן, אלא עם תוספי ההתפחה והכימיקלים של הלחם התעשייתי. קמח מלא מורכב לרוב מ-80 אחוז קמח לבן, אז בואו נשחרר את ההתחסדות. קמח לבן לא מפרק אותנו מבפנים: הוא פשוט מקפיץ סוכר ומעורר רעב מהר יותר. בא לנו כריך מג'בטה טובה? יאללה אוכלים ונהנים, רק שותים המון מים.
* לא ברור לנו איך הצליחו להכניס את הפירות לרשימת המבוקשים. יש בהם מים, סיבים ונוגדי חמצון. רק שפירות אוכלים במקום הקינוח, לא בנוסף לעוגת השמרים.
* להגיע ל-30 צמחים שונים בשבוע. וזה כולל הכל: עגבנייה, פטרוזיליה, שום, אגוז מלך, ורוזמרין ששמתם על תפוח האדמה. נשבעות שזה נהיה משחק ממכר ברגע שמכניסים לזה את המשפחה.
* כל "האזורים הכחולים" בעולם (אלו שבהם אנשים מגיעים לגיל מאה בצלילות ובלי תרופות) מבססים את החיים על עדשים, חומוס ושעועית, הרבה צמחים ומעט מאוד בשר או שומן מהחי.
* אם אוכלים בשר, בודקים טוב-טוב מאיפה הוא הגיע. חיה שעברה את הסיוט הבלתי נתפס של משלוחים חיים מזינה אתכם בסבל ובחרדה שלה.
* הגוף אוהב עצירות אכילה, אבל לא ניכנס עכשיו לשגרת צומות. פשוט נסיים לאכול יחסית מוקדם, אפילו בשבע, ונחזור לאכול בשמונה בבוקר.
* מחקרי ענק הוכיחו שמעבר לתזונה עשירה בירקות, אגוזים וקטניות בגיל 40 מוחק את רוב הסיכון למחלות כרוניות, ללא שום קשר לגנטיקה המשפחתית.
* סרדינים ואנשובי: פחות פוטוגניים, פי מאה יותר בריאים. עזבו את דגי הענק ששחו שנים באוקיינוס וצברו מתכות. הדגים הקטנים - אנשובי, סרדינים, מקרל - עמוסים באומגה 3 ששומרת על תאי המוח ומספקת שומן מושלם ללב.
* אי-אפשר להפריז בהשפעה של מים על חילוף החומרים, תחושת הרעב והעייפות. חטאנו בארוחה כבדה, מפוצצת פחמימות ומלח? הדרך הכי מהירה לנקות את המערכת ולאזן את הגוף היא לשתות כמויות של מים. שלושה ליטרים בכיף. מכירים את הייאוש מהשקילה של הבוקר אחרי ארוחה גדולה? אנחנו יודעים שזה הרוב מלח, אבל הייאוש שולח אותנו לעוד מסע של זלילות. המים ישטפו את המלח מהר ויאזנו את הגוף וגם את המשקל הריאלי.
* סיימנו לאכול? לא רצים לספה, אלא יורדים עם הזבל או מוציאים את הכלב ועושים סיבוב של עשר דקות בשכונה. השרירים ברגליים שואבים את הגלוקוז מהדם, ממתנים את קפיצת הסוכר ומצילים מכבדות וגזים.
* אכלנו בורקס בשוק? יישרנו את הבבקה שוקולד? אף אדם לא נהיה חולה מארוחה אחת, בדיוק כמו שאף אחד לא נהיה בריא מסלט חסה בודד. הנזק היחיד הוא האשמה והעצבים שזורקים אותנו להתקף הזלילה הבא. אכלתם משהו מושחת? תוודאו שזה היה הדבר הכי איכותי וטעים בעיר, תיהנו מכל ביס, תגידו תודה, ומחר חוזרים לשפיות.
מסבחה שעועית לבנה
קצת כמו חומוס, נהדרת בפני עצמה
חומרים:
500 גרם שעועית לבנה קפואה
מים
מלח
1/2 כוס טחינה גולמית
2 שיני שום
1/4 כפית כמון
1/4 כוס מיץ לימון
להגשה:
שמן זית איכותי
פטרוזיליה קצוצה
1/2 בצל סגול קצוץ
מיץ לימון
פפריקה
עוד טיפה כמון
אפשרות: פלפל שיפקה קצוץ, שום קצוץ, עלה מרווה
הכנה:
1. מבשלים את השעועית בסיר כשהיא מכוסה במים מלוחים (1 כפית מלח לכל ליטר מים). אפשר גם בסיר לחץ. עד שהיא רכה ממש. נותנים לה להתקרר קצת.
2. מסננים (כדאי לשמור את המים) ושמים בבלנדר 2/3 מהשעועית. טוחנים. מוסיפים את הטחינה, התבלינים והלימון וטוחנים. אם סמיך מדי - מוסיפים קצת ממי הבישול.
3. בקערה מערבבים את יתר השעועית עם שמן זית ובצל קצוץ.
4. מסדרים את המסבחה בקערה כמו חומוס, מפזרים מעל את יתר השעועית, יוצקים עוד שמן זית וסוחטים קצת לימון, שמים תבלינים ואפשר גם פלפל שיפקה קצוץ ושום. מקשטים עם פטרוזיליה קצוצה או עלה מרווה.
סלט עשרת הצמחים
פריך, ירוק, ועושה וי על כמעט עשרה סוגי צמחים שונים במכה אחת
חומרים:
1 שומר פרוס דק
1 קולורבי קלוף ופרוס דק
2 מלפפונים חתוכים לפרוסות
1 כוס עלי פטרוזיליה, כוסברה ונענע (עלים שלמים)
1/2 בצל סגול פרוס דק
2 גבעולי בצל ירוק פרוסים דק
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים
80 גרם גבינת פטה מפוררת
לרוטב: 4 כפות שמן זית, מיץ מחצי לימון, שן שום כתושה, מלח ופלפל גרוס
הכנה:
1. זורקים את כל הירקות, העלים והאגוזים לקערה.
2. משקשקים את חומרי הרוטב בצנצנת קטנה, יוצקים מעל ומערבבים.
3. מפוררים פטה ומגישים.
תפוחים אפויים בסיידר, דבש ועשבי תיבול
קינוח ברוח תשרי לכל ימות השנה
חומרים (ל-6 מנות):
6 תפוחי עץ בינוניים ומוצקים (גרני סמית או פינק ליידי)
1 כוס סיידר תפוחים טבעי (או יין לבן יבש)
3 כפות דבש איכותי
2 מקלות קינמון
4 מסמרי ציפורן שלמים
3 ענפי טימין טריים (שילוב מפתיע ששובר את המתיקות)
25 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות (או שמן קוקוס לגרסה לא חלבית)
1/2 כוס אגוזי מלך קצוצים גס
הכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
2. בעזרת תפוחן או סכין קטנה מרוקנים את ליבת התפוחים והחרצנים, אך משאירים את התחתית סגורה כך שנוצרת כוס קטנה. חורצים פס דק בקליפה סביב אמצע התפוח (כדי למנוע מהקליפה להתפוצץ באפייה).
3. מעמידים את התפוחים בתבנית עמוקה.
4. ממלאים כל תפוח באגוזי מלך קצוצים, מעט דבש וקוביית חמאה קטנה.
5. יוצקים את הסיידר לתחתית התבנית, ומפזרים בנוזל את מקלות הקינמון, הציפורן וענפי הטימין.
6. אופים ללא כיסוי כ-40-45 דקות, עד שהתפוחים רכים אך שומרים על צורתם. מדי פעם פותחים את התנור ויוצקים מנוזלי הסיידר שבתחתית מעל ראשי התפוחים.
7. מגישים חם או פושר עם כף גדושה של הנוזל המצומצם שנוצר בתבנית. מי שרוצה יכול להוסיף תלולית של שמנת חמוצה עשירה בצד.
תעצרו רגע
בכל הדתות נהוג לעצור שנייה לפני הביס הראשון או אחרי האחרון, לברך ולהכיר תודה. העצירה הזו היא קודם כל מנגנון פיזיולוגי מבריק: רגע אחד שמעביר את מערכת העצבים ממצב סטרס (סימפתטי) למצב עיכול ומנוחה (פאראסימפתטי). בברכת המזון היהודית מודים על הטוב, על החן, על החסד ועל הרחמים, ולא שזן אותנו ב-30 גרם חלבון איזולט או תוסף כורכומין.
תעריכו את זה שיש לכם מה לאכול. ואם יש משהו שלמדנו כולנו בשנים האחרונות, זה שכל תחושת ביטחון היא אשליה והכל יכול להתהפך עלינו ברגע. תודה שיש.
מה שמים במקפיא?
אנחנו בעד הקפואים! שזאת מאינסטגרם תחבוץ לבד. ירקות קפואים הם לא פשרה, הם הדרך שלנו להבטיח שוולט לא ירוויחו עלינו. הם נקטפים בשיא בשלותם ועוברים הקפאה מהירה ששומרת על הערכים שלהם. מה תמיד מחזיקים במקפיא?
מדליוני תרד: ישר לחביתת ירק או שייק בלי שטיפות ובלי בוץ.
שעועית עדינה: משטחים על תבנית, שמן זית, מלח גס - 180 מעלות עד שהיא פריכה.
גרגירי חומוס: ישר למרק או למסבחה חמה בלי לילות של השריה.
כרוב ניצנים: 15 דקות בנינג'ה עם שמן זית וזה מעדן.
