הָיוּ לִי מָלֵא אָבִים אַחֲרֶיךָ
אֲבָל אַתָּה הָיִיתָ אֶחָד רְצִינִי אָבִי
הִנַּחְתִּי אֶת עַצְמִי מִתַּחַת לְנַעֲלֵי הַפְּקָקִים שֶׁלְּךָ, וְלֹא לָקַחְתָּ
זֶה הָיָה חָמוּד
הָיִיתִי בַּת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְכָתַבְתִּי עָלֶיךָ שִׁירִים,
הִזְמַנְתָּ אוֹתִי לָשִׁיר שִׁירִים אֲחֵרִים בִּמְקוֹמוֹת
זֶה כְּאִלּוּ שֶׁכָּל אִישׁ מְבֻגָּר שֶׁלָּקַח אוֹתִי אַחֲרֶיךָ, הָיָה חַיָּב לְהוֹכִיחַ לִי הָפוּךְ
רֶגַע –
אָבִי
אִם עַכְשָׁו אָבוֹא אֵלֶיךָ?
הָלַכְתִּי לִבְדֹּק.
לֹא הֶעֱלֵיתָ פּוֹסְט מֵאָז יָנוּאָר עֶשְׂרִים וְאַחַת, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה חַי
הַיַּלְדָּה שֶׁלְּךָ הָיְתָה בַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה
זֶה מָתוֹק
עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים מֵהַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ,
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אִם רָאִיתָ אַתָּה
אָז אִם אֲנִי אָבוֹא אֵלֶיךָ?
אוּלַי תַּצְלִיחַ הַמַּסְקָנָה הַמְּטֻמְטֶמֶת הַזֹּאת:
אִם אַפִּיל אוֹתְךָ לְהַפִּיל אוֹתִי
לֹא אֶצְטָרֵךְ יוֹתֵר אָבִים בַּחַיִּים שֶׁלִּי
תָּאֵר לְךָ דָּבָר כָּזֶה עֲבוּרִי