לאחד ממשברי המים הגדולים במדינת ישראל אין עדיין פתרון, ול"ידיעות אחרונות" התגלה כי הוא החל ימים לפני שהדבר נודע לציבור.
מתקן ההתפלה באשקלון היה הראשון שהושבת, וזה קרה כבר ביום חמישי שעבר, 27 באוגוסט. אולם רק ביום שני, לאחר שחמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה הושבתו בשל כמות אצות חריגה במי הים התיכון, הפרשה התפרסמה.
אתמול ערך שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן מסיבת עיתונאים בזום. מדובר במסיבת העיתונאים השנייה בלבד שערך השר בנושא בעיית המים, כמעט שבועיים לתוך המשבר שלא רואים את הסוף שלו. ביום שלישי שעבר הוציאה חברת מקורות דיווח לבורסה לפיו "נכון למועד זה, אין בידי החברה מידע או ודאות לגבי מועד החזרת מתקני ההתפלה, כולם או חלקם, לפעילות מלאה, ולגבי השלכות אפשריות על המשך אספקת המים". המידע שהיה נכון ליום שלישי שעבר – נכון גם להיום. השר כהן הודה כי הניסוי לפיזור כימיקלים בים לא הניב את התוצאה המיוחלת. האצות עדיין כאן. אותו ניסוי, נזכיר, בוצע מבלי לעדכן את הציבור ואת הרשויות המקומיות, מה שהוביל בהמשך לאיסור על דיג מחשש לרעלים במים.
מתקן ההתפלה שורק ב'. פועל חלקית | צילום: מאיר תורג'מן
מה שכן יש זה הצעות לפתרונות טכניים שאולי יעזרו למשבר הבא, לא לנוכחי. "אנחנו רוצים לייצר לעצמנו פיתרון, לייצר גמישות", אמר השר כהן, "אחד הפתרונות שנבחנים הוא יניקת המים במרחק מהחוף. שנעקוף את המים. זה פתרון טכני שאנחנו בוחנים. אפשרות נוספת היא לטפל במים שמגיעים סמוך למתקן ההתפלה. יש אינדיקציות שחברות מתקני ההתפלה יוכלו לתת פתרונות".
למה התכוון השר כשדיבר על "יניקה במרחק מהחוף"? צוותים הנדסיים של מקורות פועלים לתכנן צינור שיוכל לשאוב מים מעומק הים ובצידו השני יהיה מחובר למתקני ההתפלה. מדובר במעין מעקף של הזיהום. כהן אמר כי טרם התקבל אומדן לעלות הארכת הצינורות לעומק.
בשלב זה, מתקן ההתפלה חדרה פועל כסדרו, ושלושה מתקני התפלה – שורק א', שורק ב' ופלמחים, עובדים חלקית. השלושה האלה פועלים בסביבת מים עכורה, ויש ודאות גבוהה שחלקים שלהם, בהם ציוד הסינון והממברנות, ייפגעו. הממברנות הן רכיב חיוני בפעילות המתקנים וברשות המים הורו לחברות המפעילות להצטייד בממברנות חדשות – אלא שהדבר יכול לקחת שלושה חודשים. השר כהן העריך כי מדובר בעלות של עשרות מיליוני שקלים. רשות המים משלמת היום מחיר גבוה יותר עבור כל קוב של מים מותפלים, מיוזמתה, כדי לפצות את החברות על הבלאי העתידי. מי ישלם על זה? סביר להניח שאנחנו – במחיר המים שיעלה.
כדי שהמים ימשיכו לזרום בברזים, בחברת מקורות החלו לשאוב מים מקידוחים ברחבי הארץ. חברת הבת של מקורות, שח"ם, סייעה לרשויות מקומיות להשמיש קידוחים ישנים שלא הופעלו מזה שנים. בזמני שגרה יש למקורות כ-830 קידוחי מים פעילים, שפירים ומליחים. בעקבות המשבר החלה החברה להפעיל מעל 1,000 קידוחים.
צוותי חשיבה הוקמו באוניברסיטת בן-גוריון, בטכניון ובחברת מקורות, בשיתוף החברות הפרטיות המפעילות את מתקני ההתפלה, במטרה למצוא פתרונות לטיפול באצה, שלמעשה איננה אצה. ד"ר רותי קלפן-לוי, ראש מרכז האצות הלאומי במכון לחקר הכינרת, מסבירה כי "מדובר בציאנובקטריה מאוד קטנה, בגודל שני מיקרון – חיידק פוטוסינתטי". כדי שהזיהום יחלוף יש צורך ברוחות חזקות שישנו את כיוון זרמי הים. לצערנו, בשבוע הקרוב אין צפי לרוחות כאלה.
ומה עם העברת מים לירדנים? במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן משנת 94' הסכימו הצדדים על הסדר הקצאת מים. השר כהן אמר אתמול: "מדינת ישראל עומדת בהסכמים ולכן נעמוד בהסכם".
בעמותת "צלול" דרשו להכריז על משבר מים ולקרוא לציבור לחסוך במשאב היקר. אלא שהשר כהן דווקא מנסה להרגיע: "חשוב שהציבור יידע שיש על מי לסמוך, כפי שראה במלחמה. משק המים בישראל הוכיח את חוסנו ואיתנותו". אולם לאור העובדה שסיום האירוע אינו נראה באופק, לא ברור מדוע לא יוצאות הנחיות לציבור אלא רק מסרים מעודדים ומרגיעים.
