פרופ' יריב יוגב השתתף אתמול כפאנליסט ב"חדשות הבוקר" של קשת, ובאופן מפתיע ולא צפוי בכלל השתמש בפלטפורמה כדי לקדם את העונה החדשה של "בייבי בום", שהושקה אמש באותו ערוץ. "זה דרך נהדרת, אסקפיזם קצת", אמר המומחה מאיכילוב שהוביל את הגרסה הישראלית של הפורמט בעונותיו הראשונות, עוד כשעבד בבילינסון והתוכנית שודרה בערוץ 10.
אולי בכל זאת אסקפיזם? "בייבי בום"
"אסקפיזם" היא מילה שהולמת בדרך כלל תוכניות על גרפסים של סלבס דרגה ג', ולכן זאת דרך מאוד משונה לתאר תוכנית אשר שואבת את כל כוחה מהטלת זרקור על הרגע המזוקק יותר של הבאת חיים חדשים. כל הרעיון של "בייבי בום" הוא ההזמנה להיות שם לצד אנשים זרים לחלוטין ביום שבו הכל עומד להשתנות, וזה מה שהופך את החוויה לעוצמתית כל כך. זה נכון לכל הטריטוריות שבהן "בייבי בום" משדרת, כלומר עוד לפני שמחשבים את הנסיבות המיוחדות של ישראל, היכן שהילודה נתפסת מאז ומתמיד כמשימה לאומית, עדות לניצחון ואפילו "סוג של נקמה", כפי שיוגב אמר בעצמו לאחרונה במסגרת כתבה בחדשות 13. המלחמה והטראומה רק הגבירו את הווליום של האתוס הנ"ל לכדי דציבלים של הופעת מטאל.
אולם לאחר צפייה בפרק הבכורה, אפשר אולי להבין מה התכוון המיילד. שני סיפורים היו בפרק: האחד הציג זוג סטנדאפיסטים שהגיע במטרה מוצהרת להימנע מלידה מוקדמת מדי, שכמובן התרחשה אבל הסתיימה למרבה השמחה בשלום (כפי שניתן היה לשער בביטחון מעצם שידור החומרים). האחר הציג זוג אך בעצם התמקד בסבתה של היולדת, חסיה, בתו של מנחם בגין ז"ל, ולא בכדי: הקטע בו סיפרה על המתת החסד של בעלה בשוויץ והאנקדוטה על מכשיר הציתות שהאמריקאים שתלו בעציצים כדי להאזין לאביה ואמה בבית הלבן היו המעניינים בפרק. מי יודע, אם הלידה הייתה מתארכת עוד קצת, ייתכן שהיינו שומעים גם ממנה דעה נחרצת על מצבה של הליכוד.
מה שבלט בשני המקרים הוא המרחק שלהם מהרף האימתני שהציבו שלוש השנים האחרונות, בכל הנוגע לסיפורים שמוגדרים "חזקים". לא הודגש איזשהו קשר מיוחד בין המשתתפים לטלטלות הרבות שעברה ועדיין עוברת המדינה. הם לא נשמעו ולא התנהגו כמי שבאים לייצג שום דבר מלבד את עצמם ואת הקשר שלהם. אפילו השיר המרגש של הפרק היה להיט מהאייטיז של אלטון ג'ון ולא אחד משירי האהבה לאלוהים ולעמו הנבחר. למעשה, אם בסיום הייתה מופיעה שקופית שאומרת "צופים וצופות יקרים, חל בלבול והפרק ששודר הערב הוא בעצם מ-2016, עמכם הסליחה", ספק אם מישהו היה מבחין בהבדל.
וואלה, אולי בכל זאת אסקפיזם.
