מִן הַחוּץ נִשְׁמָעִים צַעֲדֵי הַגַּנָּן,
קִצּוּרָם שֶׁל הֶעָלִים עוֹלֶה יָפֶה
וַאֲנִי בַּחֶדֶר הַזֶּה, רִבּוּעַ בֵּין רִבּוּעִים
וְלוּ נִתָּן הָיָה בְּחֹסֶר לְהָזִין אֶת הַגּוּף
הָיִיתִי מֵהָאֲנָשִׁים הַשְּׂבֵעִים
אֶל מַה שֶׁיִּכָּתֵב בְּבוֹא הַזְּמַן
בְּעִתּוֹן אוֹ מַחְבֶּרֶת, דִּבְרֵי הַשָּׁנִים,
אֲנִי רוֹצָה לוֹמַר שֶׁבָּחַרְתִּי תָּמִיד
בְּכָל צִפָּרְנַי
בַּפִּיּוֹת הַקְּטַנִּים
וְהוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ הַנָּהָר,
כְּפוֹר נוֹעֵץ בַּבָּשָׂר כְּשֶׁחוֹצִים
הַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים כָּל הַלַּיְלָה, אָז מָה.
יֵשׁ בִּי כֹּחַ, צַעַר יֵשׁ לִי
עַד קְצֵה הַשֵּׂעָר
וּבְנוֹתַי, נְשִׁימוֹת שֶׁסְּתוּרוֹת
בַּכָּרִים, בְּקִיעָה מְשֻׁנָּה שֶׁעוֹלָה
מִן הַסֶּדֶק הַצַּר, נוּפָר אֶל נוּפָר
קוֹרֵא.
*
כָּל הָעֶרֶב הִתְבּוֹנַנְתִּי בִּשְׁנֵיהֶם בְּבֶעָתָה
קְרוֹבָה אֶל צִלָּם כְּמוֹ צִפּוֹר חֲרִישִׁית
בְּיוֹם שְהָיָה מִסּוּג הַיָּמִים
שֶׁעוֹבְרִים בִּלְחִישָׁה,
רָאִיתִי אוֹתָם וְלֹא יָכֹלְתִּי
לְהַאֲמִין שֶׁכָּךְ אֲנִי רוֹאָה
כַּמָּה יָפִים הֵם הָיוּ. גֶּבֶר וְאִשָּׁה
שֶׁאִבְּדוּ בְּיַחַד דָּבָר
יָדַעְתִּי שֶׁאָסוּר לוֹמַר זֹאת בְּקוֹל
אֲבָל יֹפִי אָיֹם הִתְקַשֵּׁחַ סְבִיבָם
מוֹנֵעַ מֵהֶם לָזוּז
לִנְטֹשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה
שֶׁהִמְטִיר עֲלֵיהֶם בְּרֶגַע
אֵת כֹּל הַלְמוּיוֹת הַלֵּב