ביום שאחרי פרסום תוצאות מבחן פיז"ה לשנת 2025, ההישגים העגומים של תלמידי ישראל ממשיכים להטריד: ירידה במתמטיקה ובמדעים, צניחה חדה בהבנת הנקרא — והישגים נמוכים בהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD.
מומחי חינוך טוענים שלמלחמה יש חלק מרכזי בתוצאות המדאיגות. "המבחן נערך בצל אירוע משברי שהשפיע על המורים, על התלמידים, על סדירות הלימודים ועל הלך הרוח הכללי, ואי אפשר לקרוא את התוצאות בלי ההקשר הזה", אומרת פרופ' איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן. "מערכת החינוך המשיכה לתפקד בתנאים שאף מערכת אחרת ב-OECD לא התמודדה איתם".
(צילום: shutterstock, עוז מועלם)
גם ד"ר עידית פסט מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן גוריון סבורה שתוצאות מבחני פיז"ה מבטאות את המחירים השקופים של שנות המלחמה. "בכל שלושת תחומי הדעת נרשמה בישראל ירידה בהישגי התלמידים", היא אומרת. "למעשה, ישראל היא המדינה היחידה שבה חלה ירידה בציונים בכל שלושת המקצועות".
מנגד, יש הסבורים שאסור להשתמש במלחמה כתירוץ, משום שמערכת החינוך החלה בהידרדרות שנים קודם לכן. "גם בימי השיגרה של השנים הקודמות היא נמצאה במגמת ירידה מתמשכת", אומר פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב. "היא לא יכולה להרשות לעצמה להיתלות בסיבות כאלו ואחרות אלא לעשות מעשה. הנתונים הללו הם קריאת השכמה מהדהדת לכל מי שעתידה של מדינת ישראל יקר עבורו".
בעיני שר החינוך, יואב קיש, התוצאות דווקא חיוביות. ״אחרי כמעט שנה וחצי של מלחמה, פינוי קהילות ושיבושים עמוקים ברצף הלמידה — התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית", אמר אתמול השר. "ישראל שמרה על מיקומה בקריאה ובמדעים לעומת 2018, ובמתמטיקה ירדה מקום אחד בלבד. ההישג הזה שייך בראש ובראשונה למורות ולמורים שלנו, שהחזיקו את התלמידים ואת מערכת החינוך גם ברגעים הקשים ביותר. בחרנו לקיים את המדידה גם בתוך המלחמה כי רצינו תמונת אמת".
ירידה בכל התחומים
מבחני פיז"ה בודקים את יכולתם של בני 15, בעיקר תלמידי כיתות ט', להשתמש בידע ובמיומנויות כדי להתמודד עם משימות ובעיות. הנה שאלה לדוגמה במדעים מהמבחן האחרון, שעסקה בייצור בדי כותנה:
אנשים רבים מודאגים מההשפעות על הסביבה הגלובלית שיש לייצור בגדים ולסילוקם כאשפה. המקור של סיבי כותנה הוא בשכבה החיצונית של זרעי צמח הכותנה. בהשוואה לסיבים סינטטיים, סיבי כותנה דורשים פחות עיבוד והם מתכלים בקלות רבה יותר. ייצור בדי כותנה דורש הרבה מים, דשנים, חומרי הדברה וחומרים כימיים מזיקים אחרים. כדי לנסות לפתור את הבעיות האלה, מפתחים שיטות בנות-קיימה לייצור כותנה. מה אפשר לעשות כדי לצמצם את ההשפעות השליליות על הסביבה שיש לייצור בדי כותנה? 10% מתלמידי ישראל ענו נכונה על השאלה.
תוצאות המבחנים מצביעות על ירידה חדה בהישגים של תלמידי ישראל בכל התחומים. במדעים, התחום המרכזי במחזור המבחנים הנוכחי, הציון הממוצע בישראל עומד על 442 נקודות, לעומת 482 בממוצע OECD. במתמטיקה השיגה ישראל 433 נקודות, מול 463 בארגון; ובקריאה 436 נקודות, לעומת 461. בכל שלושת התחומים ישראל נמצאת מתחת לממוצע ארגון OECD.
בהשוואה למבחן שנערך ב-2022, בהבנת הנקרא ירדה ישראל חמישה מקומות בדירוג ה-OECD, למקום ה-31 מתוך 38 מדינות החברות בארגון. במדעים נרשמה ירידה של שני מקומות, למקום ה-33. במתמטיקה ירדה ישראל מקום אחד וגם כאן היא מדורגת במקום ה-33.
הירידה בהישגי תלמידי ישראל הייתה מהחדות שנרשמו מאז החל מחקר פיז"ה בשנת 2000, במיוחד בקריאה, בעוד שבממוצע מדינות OECD נרשמו ירידות מתונות. הירידה החדה ביותר בהישגים הייתה בקרב תלמידים דוברי עברית בחינוך הממלכתי.
ניתוח הממצאים על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) מלמד, כי שיעור התלמידים שסווגו במחקר כ"מתקשים" עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2006. 46% מבני ה-15 בישראל מתקשים במתמטיקה, 41% בקריאה ו-40% במדעים. בקריאה שיעור המצטיינים ירד מ-11% ל-5%.
מהמבחן עולה עוד, כי ישראל היא מהמובילות בעולם ברמת אי השוויון בה. פער ההישגים בין תלמידים בעשירון הגבוה לבין תלמידים בעשירון הנמוך עומד על 304 נקודות בקריאה, 290 נקודות במדעים ו-269 במתמטיקה.
רואים בלימודים בזבוז זמן
לצד מבחני ההישגים, נתבקשו מנהלי בתי הספר להשיב על סדרת שאלות, בהן מה פוגע לדעתם ביכולתו של בית הספר לקיים לימודים? מהתשובות עולה, כי המחסור במורים מוסמכים בישראל הוא מהגבוהים במדינות OECD.
מחצית מהמנהלים ציינו את המחסור במורים כגורם העיקרי הפוגע ביכולת בית הספר לקיים לימודים. 47% מהמנהלים ציינו שהסיבה היא מורים לא מתאימים או בעלי הכשרה לא מספקת, 42% הצביעו על מחסור בתשתיות ו-41% — על מחסור בציוד דיגיטלי.
מבחן פיז"ה שאל גם את התלמידים שאלות נוספות שאינן קשורות באופן ישיר לתחומי ההיבחנות, והתוצאות מפתיעות. נמצא שכשליש מהתלמידים בישראל (37%) רואים בבית הספר "בזבוז זמן". דווקא בקטגוריה זו ישראל נמצאת במעלה הדירוג: מערכת החינוך בישראל נמצאת במקום השני אחרי פולין בשיעור התלמידים שסבורים כי בית הספר הוא בזבוז זמן.
