"כשאתה יבואן אנגלי, אתה בעיקר זוכר ששר החוץ שלך אמר שישראל ביצעה בשטחים טיהור אתני" מסביר רועי פישר, מנהל מערך סחר חוץ במשרד הכלכלה, את הדאגה מהודעת 12 המדינות אתמול על הסנקציות נגד ישראל: "אני משוכנע שיהיו יבואנים שלא ירצו לקחת סיכון בכלל".
היצואנים הישראלים בלחץ. ההודעה של שר החוץ הבריטי אד מיליבנד אתמול על הטלת סנקציות כלכליות על התנחלויות ביהודה ושומרון, לצד ההצהרה המשותפת של שרי חוץ שיצטרפו לסנקציות, עוררה חשש מהשלכות כלכליות נרחבות. להצהרה היו שותפות קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה, וכעת שוקלים בישראל כיצד להיערך כלכלית לעיצומים.
לדברי פישר, מדובר בייצוא סחורות מצומצם ביותר, בהיקף של כ-34 מיליון דולר בלבד, לעומת סך כל הייצוא הישראלי העומד על כ-44 מיליארד דולר בסחורות ושירותים. אלא שבמשרד חוששים "מאפקט מצנן על כלל הייצוא" הישראלי, ולא רק על היצוא מהשטחים.
בנוסף לסנקציות הכלכליות על מדינת ישראל, בריטניה הטילה סנקציות כנגד חמישה אזרחים. הראשון שבהם הוא בנצי גופשטיין - פעיל ימין קיצוני מוכר ותלמידו של הרב כהנא. גופשטיין הקים את "תנועת להב"ה" העוסקת ב"מניעת התבוללות". בעבר הורשע בהסתה לטרור, ונפסל מלהיבחר לכנסת על ידי בית המשפט העליון בשל הסתה ואמירות גזעניות. גופשטיין הורשע בינואר 2024 בבית משפט השלום בעבירה של הסתה לגזענות.
גם על ברוך מרזל הוטלו סנקציות. מרזל אף הוא מתלמידי הרב כהנא, שנעצר פעמים רבות בידי המשטרה בעיקר סביב הפרות סדר, תקיפה ועימותים עם כוחות הביטחון ופלסטינים. בשנות ה-80 הורשע לראשונה בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בפינוי מאחזים. ב-2003 הורשע בתקיפת שוטר בעימותים בחוות גלעד. ב-2023 הורשע בהשתתפות בתגרה ובדחיפה בעקבות עימות עם פעיל שמאל בחברון. בשנת 2019 בית המשפט העליון החליט לפסול אותו מהתמודדות לכנסת בשל הסתה לגזענות נגד ערבים.
עיצומים הוטלו גם על שלושה מתנחלים נוספים: מאיר מרדכי אטינגר, שסומן על ידי השב"כ כמנהיג בולט של "נוער הגבעות", אביחי סויסה - ממקימי ארגון "השומר יו"ש" שבעבר טענו באיחוד האירופי ובבריטניה שהיה מעורב באירועי התעללות בפלסטינים ואליאב ליבי, ממייסדי איגוד החוות.
