מדי שנה אנחנו מתפללים, "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה". כבר שלוש שנים שהתפילה לא נענית. אלה היו השנים הקשות בתולדות המדינה. התפילה חשובה. העשייה חשובה יותר. גם אנחנו, בעיתונות, צריכים להכות על חטא. הרי מטבע הדברים אנחנו מבליטים את החריג והשונה, ולצורכי רייטינג, גם את הצווחני, הוולגרי, הרדיקלי. איתמר בן גביר, וזה היה לא מזמן, לא עבר את אחוז החסימה. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. הִגְזַמְנוּ. ובגללנו הוא טיפס לפסגת הכיסוי התקשורתי. סללנו את הדרך לצמיחת מפלצת פוליטית. ישראל משלמת על כך בריבית דריבית.
ואנחנו מבליטים את המחלוקות בינינו. כן, יש מכונות רעל. נגד ישראל. ובתוך ישראל. אבל יש בינינו רוב מוצק של אזרחים נאמנים, פטריוטים, עובדים, משרתים ותורמים. גם השנה הם נרמסו. משום שהם לא שייכים לקבוצות הכוח. סמוטריץ' וסטרוק, הנדיבים הידועים, חילקו ריינג'רים לחוות בגבול המזרחי, כביכול לצורכי הגנה. נפלא. איך זה שאף יישוב בעוטף עזה לא קיבל? ואף יישוב בצפון?
שר החוץ הבריטי, מיליבנד. כמה עוד דיפלומטים נגרש? הרי מדינות נוספות בדרך
(HANDOUT, AFP)
בכל זאת נתפלל שתכלה שנה וקללותיה. והתפילה הציונית החשובה ביותר היא שישראל תחזור לשלטון הרוב. כי ככה אי-אפשר להמשיך. כי זה הרס עצמי. כי סדר העדיפויות משובש. כי נתוני הירידה מפחידים. כי לרבים נמאס. כי האנטישמיות בעלייה. כי המשרתים נרמסים והמשתמטים גוזלים את התקציבים. כי הממשלה הנוכחית הצליחה להוביל את ישראל לשפל חסר תקדים. כי הסנקציות כבר מתחילות.
לא רצינו להקשיב לבכירי חמאס שאמרו שהטבח יגיע. והוא הגיע. אנחנו מסרבים להקשיב לאזהרות מנהיגי אירופה שהסנקציות הקשות יותר יגיעו. והן יגיעו - הבנקים כבר על הכוונת. אז כדאי להתעורר. כדי להציל את החזון הציוני.
מבודדת עצמה לדעת
לא רק בבריטניה, גם בישראל כועסים על האלימות בשטחים ועל הקמת חוות גם בשטחי A ו-B. אבל הסנקציות על תוצרת ההתנחלויות, שמוביל עכשיו שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הן איוולת.
כאשר הועבר מפעל סודהסטרים מאזור התעשייה במישור אדומים אל אזור להבים – 500 פלסטינים איבדו את מקום עבודתם. הפורעים ומקימי המאחזים הלא-חוקיים לא ייפגעו מהסנקציות. אבל הרבה מאוד פלסטינים – כן ייפגעו. שלחתי שאילתה למשרד החוץ הבריטי. נמתין לתגובה.
האיוולת הנוספת היא של ישראל. וכי סגירת הקונסוליה בירושלים וגירוש דיפלומטים מהמפקדה בקריית-גת תמנע את הסנקציות הבאות? בדיוק להפך. כמה עוד דיפלומטים נגרש? הרי מדינות נוספות בדרך. לישראל יש אלף ואחת טענות טובות נגד הצביעות הגלובלית. אבל פורעים ומאחזים לא חוקיים לא שם. ישראל, כמה עצוב, מתעקשת לבודד את עצמה לדעת.
אבישי, לעיונך
הנה משהו נפלא שבכל זאת קורה. בעבר זה היה נושא מרכזי. לא עוד. במפלגת ישר! מעל עשרה מתוך 22 המועמדים הראשונים – ממוצא מזרחי. בביחד – כמחצית מ-14 הראשונים. בישראל ביתנו, פעם מפלגה רוסית-עדתית, ארבעה בעשירייה הראשונה. בדמוקרטים מדובר בשניים בלבד (אבל אחת מהם במקום השני) בעשירייה הראשונה.
ואיך שכחנו. המועמד המוביל לראשות הממשלה, גדי איזנקוט, הוא בן למשפחה ממרוקו. ובמילים פשוטות יותר, אבישי בן חיים יזדקק לעוד תיאוריה הזויה כדי לספר לנו שמדובר בעצם במזימה של ההגמוניה האשכנזית. בערך כמו שונאי ישראל בעולם, שכל דבר טוב שקשור לישראל, ממצעד הגאווה ועד פיתוחי תרופות ומשלחות הסיוע היעילות לאזורי אסון – הוא Pinkwashing. מזימה תעמולתית.
לקראת ראש השנה, נסלח לבן חיים. בתקווה שהעובדות, לשם שינוי, בכל זאת ישפיעו עליו.
הרשימה השחורה
ניר חסון הוא ראש החץ של קמפיין הג'נוסייד ב"הארץ". לאחרונה העלה בפייסבוק רשימה ארוכה של שמות של תומכים בעלילה. הרשימה מעניינת. נמצאים בה, למשל, דזמונד טוטו מדרום-אפריקה והעיתונאי רוברט פיסק מאנגליה. הראשון נפטר ב-2021 והשני ב-2020. מתברר שחסון מצליח להעיר מתים מרבצם. גם מיקו פלד ברשימה, יהודי שכתב ש"ליהודים יש מוניטין של גנבים שפלים". או מקס בלומנטל, שסובל מאובססיה אנטי-ישראלית. כך גם חיים בראשית, שכינה את ישראל "וירוס מערבי". יש מאמר של שני חוקרים מאוניברסיטת א-נג'אח, שעוסק בצד המשפטי. הם אפילו לא מוזכרים ברשימת החרפה של חסון. אולי בגלל שהם, אפילו הם, לא מגיעים למסקנה חד-משמעית שבוצע ג'נוסייד.
יש מחקרים רציניים שהפריכו את טענת הג'נוסייד, כמו הצוות של פרופ' דני אורבך, או תחקירנים מדהימים כסאלו אייזנברג, שהוזכרו כאן, כולל הפרכת מחקרו המביך של לי מרדכי. אבל לחסון יש רשימה של שונאי ישראל. הם "ההוכחה".
ריפד וריפד
"כל הכסף הזה, שבא בהמלצות של גורמי הביטחון, כל הסיוע הקטארי לחמאס", אמר לפני שבוע נתניהו, "הוא שני אחוזים מכל הכסף שנכנס לרצועה". שני אחוזים? כל האסטרטגיה של נתניהו הייתה חיזוק חמאס, גם באמצעות ריפודו בהון. ההערכה היא, שהסיוע הקטארי עמד על 20 אחוז מסך הכספים שנכנסו לרצועה. המימון הקטארי איפשר לחמאס להשתמש במקורות אחרים כדי להקים את מפלצת המנהרות והטרור. גם הטענה שגורמי ביטחון לחצו עליו מביכה. ב-2018, כשהרשות קיצצה דרמטית את העברת הכספים לחמאס, נתניהו הפציר בקטאר להמשיך במימון ופנה לשר האוצר האמריקאי מנוצ'ין כדי לקבל התחייבות אמריקאית שהמימון לא ייחשב ככספי טרור.
כשהתפטר מתפקידו כשר הביטחון, ב-2018, אמר ליברמן: "מעבירים חוק קיזוז כספי טרור ומצד שני מאפשרים להעביר כסף מזומן לטרוריסטים ברצועת עזה... אנחנו קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך". נתניהו הוזהר. וזה אותו נתניהו שברוב חודשי המלחמה שלושה מעוזריו הבכירים קיבלו בעצמם שכר מקטאר - והוא טוען ש"לא ידע". אם ידע ושיקר - אנחנו בבעיה. אם באמת לא ידע - אנחנו בבעיה הרבה יותר גדולה.
