לא חשוב היכן הוא נמצא, ביום ראשון יחייך ארתור אש המנוח את החיוך הרחב הכל כך מפורסם שלו. כי לראשונה מאז הוא עצמו עשה זאת ב-1968 ו-1972, יעלה טניסאי אמריקאי שחור לשחק בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה. וזה יקרה באצטדיון שנקרא על שמו.
לקח הרבה מאוד זמן, אבל תקרות נבנות מזכוכית כדי שאפשר יהיה לנפץ אותן. פרנסס טיאפו בן ה-28 ובן שלטון בן ה-23 יתמודדו מחר, ה-11 בספטמבר, בניו-יורק, על מקום בגמר. ההיסטוריה תורגש בכל פינה. טניס הגברים האמריקאי מחכה כבר 23 שנה לאלוף ארה"ב, ואחד משני השחקנים האלה יקבל את ההזדמנות לשחרר סוף-סוף את אנדי רודיק מגורלו כתשובה לשאלת טריוויה.
אבל עד מחר, ידברו כולם על בן שלטון והניצחון שלו ברבע הגמר על קרלוס אלקראס. המשחק שהחל ב-23 בלילה שעון ניו-יורק, והסתיים בשעה המאוחרת ביותר בהיסטוריה של הטורניר (03.33), הוא קלאסיקה מיידית. רק הארגון המוזר של אליפות ארה"ב יודע מדוע נמנעה החוויה המרגשת הזו מכל כך הרבה אוהדי טניס אמריקאים שהיו צריכים לקום בבוקר לעבודה. כך או אחרת, כאשר שלטון סיים את שובר השוויון של המערכה החמישית בעוד אחת מההגשות הבלתי ניתנות להחזרה שלו - 236 קמ"ש - עדיין היו באצטדיון מספיק אנשים עירניים. הם יוכלו לספר שהיו שם, כאשר שלטון הפך מטניסאי סלב לטניסאי רציני.
אלקראס עזב בחיוך
יחסית למי שלא שיחק יותר מארבעה חודשים, אלקראס נראה מצוין לכל אורך הטורניר. היד הפצועה לא הטרידה אותו, הוא עשה את כל הקסמים הרגילים ושאב את הטורניר כולו לתוך הכריזמה שלו. שלטון הציב מולו אתגר שונה. ראשית, הוא מדורג 9 בעולם. שנית, יש לו חבטת הגשה מהסוג שאלקראס פוגש לעתים נדירות. שלישית, הוא מאצ׳ו לא פחות מקרליטוס. יש לו ביטחון, swag, יכולת לתקשר עם קהל, הוא אתלט, הוא חזק מנטלית ולאורך 2026 היה ברור כי הוא רק מחכה להתפוצץ. רבע גמר אליפות ארה״ב, לאור זרקורים, באמצע הלילה, נגד מי שכבר עכשיו הוא אחד השחקנים הכי מלהיבים בהיסטוריה של הטניס, זה עיתוי מושלם.
אלקראס כמעט קרס אחרי המערכה השלישית, שבה הפסיד בקלות. חודשים בלי לשחק ולמעשה אפס הכנה של ממש לפני הגראנד סלאם הכי קשה שיש, כמו השיגו אותו. איכשהו הוא מצא כוח לחזור ולקחת את המשחק לשובר שוויון במערכה החמישית, אבל זה היה הלילה של שלטון. "זו הייתה מלחמה. קרב אפי. כל כך פיזי", הוא אמר. "קרלוס הוא אחד האלופים הגדולים ביותר בספורט שלנו, כבר בגיל 23. זה המשחק הכי מהנה שהיה לי בקריירה“.
אפילו אלקראס לא נראה מאוכזב מדי. ההפסד אמנם קטע לו רצף של 18 ניצחונות במשחקי גראנד סלאם ורצף של 12 ניצחונות במשחקים שהגיעו למערכה חמישית, אבל במסיבת העיתונאים בארבע בבוקר הוא נראה כמו הטיפוס הבריא נפשית שהוא. "אני עוזב עם חיוך“, אמר, "רציתי לחזור לשחק, להתחרות ברמות הגבוהות ביותר ולהישאר בריא. ודאי שרציתי לנצח, אבל בן הוא חיה, הוא שיחק משחק מושלם, לפעמים צריך לקבל את זה ולהמשיך הלאה".
קרב הסלבריטאים
כמה שעות קודם עשה יריבו של שלטון בחצי הגמר, פרנסס טיאפו, דרך לא פחות אפית, גם אם בצד השני לא עמד אלקראס. טיאפו חזר מפיגור 2:0 במערכות ו-5:3 בשלישית נגד האמריקאי אלכס מיקלסן, המדורג 46 בעולם, כדי לנצח אף הוא בשובר שוויון במערכה החמישית אחרי משחק של ארבע שעות ו-38 דקות. מיקלסן בן ה-22 מירר בבכי ארוך על כתפו של טיאפו, שהפגין אצילות של ממש ונתן לבחור הצעיר את הרגע, כי הוא מכיר אותו - גם את מיכלסן וגם את סוג ההפסדים הזה - היטב.
טיאפו כבר בן 28, הוא אחד השחקנים האהובים בסבב, וגם אחת ההחמצות הקבועות שלו. עד השנה, הישג הגראד סלאם הבולט שלו היה אף הוא בניו-יורק: חצי גמר ב-2022, כולל ניצחון על רפאל נדאל. אבל הכישרון של טיאפו מצדיק קריירה טובה יותר ואם זה לא יקרה לו השנה, ספק אם זה כבר יקרה. שלטון וטיאפו נפגשו עד כה ארבע פעמים, שלטון מוביל 1:3. שניים מהמשחקים היו באליפות ארה"ב, והמאזן ביניהם הוא 1:1, כולל חמש מערכות נהדרות בסיבוב השלישי ב-2024, אז ניצח טיאפו.
שלטון וטיאפו יעלו מחר לאצטדיון ארתור אש כשהם מרגישים היטב את כובד ההיסטוריה. כיאה לשני טניסאים שהם גם סלבריטאים, יהיו להם הרבה אוהדים מפורסמים ביציע. את שלטון מלווה הכי מקרוב חברתו, הכדורגלנית טריניטי רודמן (הבת של דניס), ואילו טיאפו מחובר לשחקני NBA, כוכבים הוליוודיים ואפילו לטיילור סוויפט. ביום שבו ניו-יורק תהיה קצת יותר שקטה ותיזכר בקטסטרופה הנוראית שקרתה כאן לפני 25 שנה, ינסו שני טניסאים אמריקאים גם לשמח, גם להוכיח שוב שאי אפשר לשבור את העיר הזו, ואולי יותר מהכל - לגרום גאווה לארתור אש.







