לא יישאר עודף: ארבע המפלגות המתנגדות להמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, הודיעו אתמול כי חתמו על הסכמי עודפים. ראשונים להודיע היו יו"ר ביחד, נפתלי בנט ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן. יו"ר ישר! גדי איזנקוט, שהעדיף לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת בגוש - נאלץ לחבור לדמוקרטים של יאיר גולן. בינתיים יתכן כי בליכוד יחתמו על הסכם עם הציונות הדתית.
איזנקוט לקח קרדיט על הסידור, ובמפלגתו אמרו כי הוא "פעל במגוון דרכים לארגון מיטבי של מחנה השינוי והתקווה".
איזנקוט. נדחק לידי הדמוקרטים
(ריאן פרויס)
בשולי ההודעה בירכו במפלגה על הסכם העודפים עם הדמוקרטים. ממפלגתו של גולן נמסר: "אנחנו מברכים על הסכם העודפים עם מפלגת ישר! ועל שיתוף הפעולה במחנה השינוי כולו".
בינתיים נראה כי נתניהו במלכוד. ייתכן שייאלץ לחתום על הסכם עם מפלגת "עמך ישראל" של וינטר, על אף שבמפלגה נערכים דיונים מעוררי מחלוקת על אופן ההתנהלות מול וינטר, שמתנדנד סביב אחוז החסימה במרבית הסקרים.
הסכם עודפים נחתם לפני הבחירות בין שתי רשימות לכנסת, ובמסגרתו הן מתחייבות לשתף פעולה בחלוקת המנדטים העודפים. הרעיון הוא שקולות שלא הספיקו לרשימה מסוימת כדי להשלים מנדט שלם לא "ילכו לאיבוד". לאחר ספירתם וחלוקת המנדטים הראשונית, מחלקים את הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה ב-120, וכך מתקבל מודד הקולות למנדט.
מכיוון שבדרך כלל החלוקה הזו אינה מסתכמת בדיוק ב-120, נשארים כמה מנדטים לחלוקה. בשלב הזה נכנס לתמונה הסכם העודפים: שתי הרשימות שחתמו עליו נחשבות לצורך החישוב כרשימה אחת, ומחשבים את מודד הרשימה שלהן. הדבר נעשה באופן הבא: מספר הקולות שקיבלו שתי הרשימות יחד, חלקי מספר המנדטים שלהן ועוד אחד.
את התוצאה הזו משווים למודדים של שאר הרשימות או צמדי הרשימות, והצמד בעל המודד הגבוה ביותר מקבל את המנדט הנוסף. בכל מקרה, הסכם עודפים אינו מעביר בפועל קולות ממפלגה אחת לאחרת, אלא מחשיב שתי רשימות כאילו שהן אחת לצורך חלוקת המנדטים העודפים.
