עידן שבו כלים מבוססי בינה מלאכותית מאפשרים ליצור בתוך דקות סרטונים, קולות ותמונות שנראים ונשמעים אמיתיים לחלוטין, מערכת הבחירות הופכת לזירה רגישה במיוחד. טכנולוגיות AI יכולות לשמש להסברה, יצירתיות והנגשת מסרים, אך גם להטעיה, מניפולציה ופגיעה באמון הציבור. לכן, לפני שמפיקים, משתפים או מפיצים סרטון בחירות שנוצר או נערך באמצעים דיגיטליים, חשוב להבין מה מותר, מה מחייב גילוי וסימון, ומה עלול לחשוף מפרסמים ומשתפים לאחריות משפטית. מוסף "ממון" גיבש באמצעות עו"ד עומר כרמל, ראש תחום קניין רוחני ובינה מלאכותית במשרד עמית פולק מטלון, מדריך על סרטונים לקראת הבחירות באוקטובר.
האם כל סרטון או תמונה שנוצרו באמצעות AI חייבים להיות מסומנים?
תעמולת בחירות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית חייבת בסימון כאשר מדובר ב-DEEPFAKE (בעברית: "נחזות עמוקה"). עו"ד כרמל מציין כי "'נחזות עמוקה' מוגדרת כתוכן חזותי או קולי (כגון תמונה או סרטון) הכולל דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ העשויים להיחזות ככאלה שתועדו במקור, אך בפועל נוצרו או שונו מהותית באמצעי דיגיטלי. החוק מתייחס בהקשר זה במפורש לשינוי התוכן או יצירתו גם באמצעות בינה מלאכותית. המפרסם תוכן כזה מחויב לצרף לו גילוי ברור ובולט המציין שהתוכן לא תועד במקור. הסימון יהיה באמצעות טקסט המציין שהתוכן נוצר או נערך דיגיטלית, או באמצעות סמליל רשמי. לגבי תוכן שהוא קולי בלבד — חובה להשמיע הודעת גילוי בתחילת ההקלטה ובסופה. ההגדרה של 'תעמולת בחירות' היא 'מצב שבו המטרה המרכזית של אותו הפרסום היא השפעה על הבוחר ושכנועו', להבדיל מערך חדשותי/אמנותי וכו'".
מה קובע החוק אם מפלגה או מועמד מפרסמים תוכן AI ללא סימון?
כאמור, ככל שמדובר בדיפ פייק קמה חובת סימון בנוגע לתעמולת בחירות. עו"ד כרמל מוסיף כי לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), הפרת הוראות החוק עשויה לגרור קנס בסך של עד 29,200 שקלים ואף עונש של עד שישה חודשי מאסר. לצד המסלול הפלילי, החוק מאפשר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת להוציא צו מניעה המורה על הפסקת פרסום התוכן או מניעת פרסומו העתידי.
האם הכללים חלים גם על אזרחים פרטיים שמשתפים תכנים ברשתות החברתיות?
"לשון הסעיף חלה על 'אדם המפרסם', ולכן אין בחוק פטור מפורש לאדם פרטי. מכאן שלכאורה החובה עשויה לחול גם על אזרחים פרטיים, אם הפרסום שלהם עולה כדי 'תעמולת בחירות' וכדי 'נחזות עמוקה'", מציין עו"ד כרמל.
האם יש הבדל בין שיתוף בקבוצת ווטסאפ פרטית לבין פרסום בפייסבוק, X או טיקטוק?
החוק אינו קובע חריג מפורש לפלטפורמה מסוימת או לקבוצות "פרטיות". "לכן", מסביר עו"ד כרמל, "גם פרסום או הפצה בווטסאפ אינם חסינים אוטומטית; השאלה תהיה אם מדובר בתעמולת בחירות שהיא דיפ פייק, ואם מולאה חובת הגילוי כנדרש. על פי ההוראות בדין, פרסום הוא כל העברה של ידיעה ליותר מאדם אחד – שני אנשים ויותר. לכן, העברה של הודעת ווטסאפ לאדם אחד בלבד, כנראה לא תיחשב לפרסום. עם זאת, אם מעבירים הודעה ליותר מאדם אחד, אפילו לא במסגרת קבוצה, מבחינת הדין היבש זה כבר חוצה את הסף.
עו"ד עומר כרמל
(EYAL TOUEG)
סביר להניח שפרסומים שנעשים על ידי אדם פרטי למספר מצומצם של אנשים לא יעוררו עניין, אבל אחד המאפיינים של המדיום הוא שהודעות מסוג זה מועברות שוב ושוב גם על ידי מקבליהן, לעתים מספר רב של פעמים, ויש להניח כי מי שהפיץ סרטון של דיפ פייק יוחזק כמי שעשה זאת כדי שהסרטון יופץ".
האם מותר לי לערוך סרטון של פוליטיקאי באמצעות AI ולהעלות אותו לרשת אם כתבתי שמדובר בפרודיה?
לדברי עו"ד כרמל, "פרודיה מובהקת מקנה קצת יותר חופש פעולה, אבל גם פרודיה אינה משנה את הכללים. ככל שמדובר בסרטון שנעשה בדיפ פייק, כלומר עלול להיראות כתיעוד מקורי, צריך לסמן אותו ככזה. בהקשר הזה צריך לזכור שגם פרודיה עשויה לשמש ככלי לתעמולת בחירות, ואפילו אם זו לא הייתה הכוונה, היא עלולה להתקבל ולהיתפש ככזו. כל פרסום שבמהותו מהווה תעמולת בחירות - אפילו אם זו לא הייתה כוונת היוצר, אפילו אם זו פרודיה – חובה לצרף לפרסום גילוי המציין באופן ברור ובולט כי התוכן שבו לא תועד במקור.
בנוסף, הפרסום עדיין כפוף לדינים אחרים. כך למשל, אף שחופש הביטוי הפוליטי והוויכוח הציבורי זוכים להגנה רחבה במיוחד, ובתי המשפט נוטים להרחיב את גבולות הביטוי כשמדובר באנשי ציבור ופוליטיקאים - הגדרת סרטון כ"סאטירה" או "פרודיה" אינה מעניקה פטור או חסינות אוטומטיים מאחריות לפי חוק איסור לשון הרע. פרסום כזה יוכר כ'לשון הרע' אם יש בו משום השתלחות פוגענית, ביזוי, ניאוץ או השפלה של הפוליטיקאי החורגת מגבול הסביר והמתחייב לצורך הביקורת".
עו"ד כרמל מעריך כי "מאחר שפרודיה מטבעה מיועדת להיות הן מצחיקה והומוריסטית והן כלי להעברת ביקורת נוקבת, סביר להניח שסרטונים פארודיים לא יסווגו כמפרים את הזכות המוסרית, אבל יש לשים לב שלא לחצות את הקו הדק שבין ביקורת הומוריסטית לבין ביזוי היוצר, השתלחות פרועה, סילוף או פעולה פוגענית אחרת, שיש בהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".
n האם הפצת סרטון AI יכולה להיחשב ללשון הרע או להטעיית הציבור?
"כן בהחלט", מסביר עו"ד כרמל. "לשון הרע היא כל פרסום אשר נועד להפוך אדם למטרה ללעג, לבוז או לשנאה מצד אנשים, לרבות בשל תכונות או התנהגות המיוחסים לו, ולרבות ביחס למשרה ציבורית. במקרים רבים מטרתם של סרטונים כאלה היא הבעת ביקורת נוקבת ואפילו לעג. הפצת סרטון AI בדיפ פייק היא בהגדרה פרסום שאינו אמת, ולכן לא תוכל לחסות תחת ההגנה המרכזית בדיני לשון הרע. לכן, יצירה או הפצה של סרטון כזה יכולה להיחשב ללשון הרע שגורר פיצויים במישור האזרחי, ואם הופצה ליותר משני אנשים גם ללשון הרע פלילי. נדגיש כי פרסום של דעה אודות התנהגותו של אדם בתפקיד ציבורי או רשמי אחר עשויה לזכות להגנה משלה, אבל ראוי שהיא תסומן באופן מובהק כהבעת דעה, ובוודאי לא כסרטון אותנטי. פרסום סרטון מזויף המציג מועמד פוליטי או התרחשות המיוחסת אליו, ללא סימון ברור כחוק כי הסרטון שונה באמצעים דיגיטליים, מהווה הטעיה אסורה של ציבור הבוחרים ומפרה את חובת הגילוי בחוק החלה על דיפ פייק. הפצה של סרטון המייחס למועמד עובדות כוזבות, אמירות פוגעניות או מעשים שלא ביצע, עשוי להיחשב לפרסום לשון הרע. האיסורים וההגבלות לפי חוק הבחירות יחולו בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות וביום הבחירות עצמו. לעומת זאת, חובת הסימון על תעמולת בחירות בדיפ פייק חלה גם מחוץ לתקופה האמורה".
יצירה או הפצה של סרטון AI בדיפ פייק יכולה להיחשב ללשון הרע שגורר פיצויים במישור האזרחי, ואם הופצה ליותר משני אנשים גם ללשון הרע פלילי
