חמש דקות, אפילו פחות דקה מזה, ואתם במאפיית אלחלאל בתוך מגאר. זה אפילו לא הרגיש לי כמו טרחה גדולה מדי, רק בשביל לאכול פטייר תרד מעולה. אני לא יכול להגיד לא לפטייר תרד מול הפנים. המשולש המדויק הזה מנהל איתי דו שיח כל פעם. אני מסתכל על המאפה המשולש המדובר והוא מחזיר תשובה ברורה: תקנה ותהנה על בטוח.
אין לי מה להתלונן על כלום, אני באמת מוצא את המאפיות האלה על הדרך. הפעם, אחרי שהורדתי לקוחות בצפון ושמתי פעמיי חזרה לכיוון העיר הגדולה, המונית משום מה, לפי הוראה ברורה מהמעי שלי, משכה ימינה אל תוך הכפר מגאר. היה די ברור לי שאמצא מה לנשנש לכיוון הבית.
אין מספרים על הבתים בכפר מגאר, אין כתובות מדויקות בכלל. אז אם אתם מעוניינים להגיע למאפיית אלחלאל, אתם חייבים להסתמך על הווייז. אחרת תיסעו קדימה אחורה על הרחוב הראשי של העיר.
מה הבעיה העיקרית שלי עם פטייר כבר הסברתי מקודם. זה טעים עד כדי להדהים. פטייר תרד בדרך כלל מתובל עד לכדי חמיצות יתר, חמיצות שדי מעקמת לך את הפנים ואתה נהנה מבפנים החוצה בהנאה מרובה. בדרך כלל מכינים פטייר מבצק שמרים שקצת תפח לו. אתה מקבל לידיך מאפה משולש תפוח ובפנים עמוק מתחת ללחם הרב, מסתתרת לה שכבת עלים ירוקים משתנים. לידיעתכם, לא כל פטייר תרד הוא תרד, זה יכול להשתנות בהחלט, אבל מראש אני אומר כאן, נא לא לשאול יותר מדי שאלות. אמרו לנו שלאכול צבעוני זה בריא, ופטייר דרוזי קלאסי הוא הכי הרבה עלים שאפשר לאכול בתוך פטייר שהצלחתי לאכול.
במקום לקחת בצק שמרים ולשלש אותו לפטייר, אצל הדרוזים לוקחים את הפיתה נייר בעובי בריסטול ואפילו פחות, אותה פיתה ענקיסטית מידי אותה ממלאים על הדרכים בדרך כלל בגבינת לאבנה. אז כאן במאפיית אלחלאל, בכל שעות היום אפשר למצוא פטייר ענק, מלא יותר מידי עלים ירוקים מוחמצים, פחות מדי בצק לטובה, מחממים לרגע בתוך הטאבון ואז סובלים כל רגע במהלך הנהיגה הלאה.
הפטייר של אלחלאל לא החזיק לי לאורך כל הדרך. אחרי חמישה קילומטרים בערך לא נשאר ממנו זכר.
• מאפיית אלחלאל, מגאר, רק עם הווייז תגיעו. פתוח כל יום, כל היום. טלפון:
046781302
