לום האפשרות לפענח את שפתם של בעלי חיים הולך לאחור עדי ימיו של שלמה המלך, החכם מכל אדם, שלפי המסורת — גם המוסלמית — ידע לשוחח עם חיות. אמנם במשך מאות שנים הצליחו חוקרי טבע לאתר "תבניות שיח" בסיסיות אצל בעלי חיים מסוימים, כמו מיני קופים, עופות ולווייתנים, בעקבות תצפיות ארוכות והקלטות שנותחו באופן ידני, אבל הזינוק הטכנולוגי בבינה המלאכותית בשנתיים האחרונות והיכולת שהיא מביאה איתה לעבד ולייצר תובנות ממאגרי מידע עצומים, מתחילים להניב פירות גם בתחום הזה.
השנתיים האחרונות מסתמנות כנקודת מפנה, עם כמה פריצות דרך מרתקות. אחת מהן היא השחרור של NatureLM-audio, מודל תשתית חדש ב-AI של הפרויקט Earth Species (ESP) המסוגל ללמוד מבנים ותבניות שפה באופן עצמאי מתוך שעות ארוכות של הקלטות אודיו. קבוצת ESP מונה כ-15 טכנולוגים ומהנדסים, והיא ניזונה מתרומות של מיליוני דולרים.
(cynoclub, Shutterstock)
כבר לפני שלוש שנים פירסמה ESP את המודל היסודי הראשון שלה לתקשורת עם בעלי חיים, שידע לאבחן במדויק קריאות לווייתני "בלוגה". בהמשך פעלה כדי ליישם את המודל גם על מינים שונים של אורנגאוטנים, פילים, ואפילו עכבישים. בעוד 30 שנה, אמרו אז למגזין "וויירד", סרטי טבע דוקומנטריים לא יצטרכו קריינות, כי הדיאלוג של החיות על המסך יקבל כתוביות.
מלמולי העורבים
אם עד לא מזמן התייחסו אקולוגים לקולות של בעלי חיים כרפלקסים ביולוגיים פשוטים (התרעה מפני סכנה, חיזור או רעב), הכלים שמספקת כיום הבינה המלאכותית מוכיחים שהתקשורת בטבע מורכבת הרבה יותר. הם מסוגלים לנתח בו-זמנית וידיאו של חיה בפעולה יחד עם הקלטות אודיו שלה ומיקומה במרחב (למשל, בעזרת תצלומי רחפן). המערכת הממוחשבת קושרת בין הפעולה הפיזית לקול ומאתרת חוקיות. היא לא מפיקה, כמובן, תרגום אנושי בנוסח "שלום, אני רעב", אלא מייצרת השערות (המבוססות על נתונים סטטיסטיים) לגבי המשמעות של הצליל.
הטכנולוגיה הזו כבר מניבה תוצאות בשטח: חוקרים בספרד, למשל, השתמשו במודל כדי לזהות ולסווג יותר מ-127 אלף קולות שונים של עורבים וגוזליהם. בזכות ההיקף חסר התקדים של הנתונים, המודל חשף כי רוב התקשורת מתבצעת במלמולים חלשים מטווח קצר, ולאו דווקא בקריאות רמות למרחקים, כפי שסברו החוקרים בעבר. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Animal Cognition.
בשנה שעברה, במסגרת שיתוף פעולה עם אוניברסיטת מקגיל במונטריאול, פותח מודל AI גנרטיבי אחר בשם ZF-AIM, המתמקד ב"זברה פינץ'" — ציפור שיר קטנה וחברתית, הנפוצה במרכז אוסטרליה ובחלקים מאינדונזיה. המודל אומן על 1.5 מיליון קריאות של הציפרים, ומסוגל לייצר אינטראקציה קולית ספונטנית – כלומר לנהל מעין שיחה בסיסית בזמן אמת - עם הציפורים. המודל, שמספק לחוקרים תשתית גנרטיבית עוצמתית להבנת תקשורת בין בעלי חיים, הוצג השנה בריו דה-ז'ניירו בכנס הבינלאומי היוקרתי ללמידת מכונה ובינה מלאכותית, ICLR 2026.
הארגון המפורסם השני בתחום הוא Project CETI — יוזמה בינלאומית המשלבת ביולוגיה ימית, רובוטיקה, בלשנות ובינה מלאכותית, שמטרתה לפענח את התקשורת האקוסטית של לווייתני הראשתן, המכונים גם לווייתני זרע (Sperm Whales). הראשתנים מתקשרים במעמקים באמצעות סדרות מורכבות של נקישות המכונות "קודות" (Codas). בשנה האחרונה חלה התקדמות עצומה בהבנת התחביר של ה"קודות" הללו: במקום לעקוב אחר הלווייתנים עם סירות שעשויות להפריע להם החוקרים השתמשו ברחפנים מתקדמים, עם הידרופונים (מיקרופונים ימיים) וחיישני סאונד ותנועה משופרים.
ניתוח המידע באמצעות AI הוכיח כי "קודות" הלווייתנים מתפקדות למעשה כמעין אלף-בית פונטי מורכב. מחקרים ממארס האחרון, שראו אור בכתבי העת "סאיינס" ו"סאיינטיפיק ריפורטס", ניתחו את סגנונות הקריאה של הראשתנים במהלך אירועי המלטה שיתופיים: הם מצאו שיתוף פעולה מדהים במאמץ הקבוצתי וניסיון לחיזוק הקשר הראשוני עם הגור הנולד. מיד עם הלידה, חברות הלהקה פעלו בסנכרון מושלם: הן צללו והרימו יחד את הגור הטרי אל פני המים כדי שינשום את נשימתו הראשונה.
סכנת השיבוש
לצד ההתלהבות, יש גם מדענים המזהירים מפני הישענות על הבינה המלאכותית לבדה לפיענוח תקשורת בין בעלי חיים. רק בשבוע שעבר פורסם מחקר חדש, בהובלת צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב, שלפיו מיון קולות לפי הדמיון האקוסטי ביניהם בלבד עלול ליצור תמונה מוטעית. לפי החוקרים, פיענוח אמין של תקשורת בעלי חיים מחייב גם תצפיות בהתנהגות, ולעיתים גם מדידות של פעילות מוחית.
מדענים אחרים מתריעים מפני השלכות הטכנולוגיה ומזהירים בעיקר מפני הסכנות הטמונות בניסיון "לשוחח" עם בעלי החיים, כלומר לייצר באמצעות ה-AI קולות טבעיים שיישמעו לבעלי החיים כאמינים לחלוטין. לדבריהם, יצירת דיאלוג אקטיבי ללא הבנה מושלמת של ההקשר אצל בעלי החיים – עלולה לגרום אצלם לבלבול עמוק, לחרדה ולשיבוש של מערכות אקולוגיות שלמות; ציידי לווייתנים, למשל, השתמשו בעבר בסונאר בתדר שגרם ללווייתנים לעלות אל פני המים בפאניקה. היכולת לזהות תבניות של שפה, הם טוענים, לא אומרת שאנחנו כבר רשאים להתערב בה. ¿
מחקרים עדכניים ניתחו את סגנונות הקריאה של לווייתני הראשתן במהלך המלטות: הם זיהו שיתוף פעולה מדהים במאמץ הקבוצתי וניסיון משותף לחיזוק הקשר הראשוני עם הגור הנולד
