בעיכוב של כשנתיים, הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי ("ועדת דיין") תפרסם הבוקר את דוח המסקנות הסופי שלה. אחרי שהמסקנות יגובשו להצעת מחליטים הן יידרשו לעבור את אישור הממשלה, ככל הנראה כבר אחרי הבחירות. אלא שהממשלה הבאה לא חייבת לאמץ את ההמלצות במלואן ובינתיים משק הגז עבר טלטלות ומהלכים דרמטיים, בהם עסקת היצוא למצרים, שהתרחשו ללא מדיניות סדורה.
הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, הוקמה רשמית בפברואר 2024. על פי החלטות הממשלה הקודמות, מחויבת המדינה לבצע בחינה תקופתית של מכסות היצוא וצורכי המשק אחת לחמש שנים. כלומר, ההליך היה אמור להסתיים עוד בינואר 2024. העיכוב הממושך בגיבוש המסקנות נבע במידה רבה מחילוקי דעות מקצועיים עמוקים בין משרדי הממשלה. פערים אלה צפו אל פני השטח באפריל 2025 עם פרסום דוח הביניים של הוועדה, אשר הוביל לעימות חזיתי מול אגף התקציבים במשרד האוצר. באוצר העלו טענות קשות נגד המודלים הכלכליים שהציג משרד האנרגיה, בטענה כי הם ממעיטים בהערכת הביקוש המקומי העתידי כדי לאפשר מרחב יצוא גדול יותר לחברות הגז, ואנשי האגף אף החרימו חלק מדיוני הוועדה.
במוקד הדוח צפויה לעמוד סוגיית חובת השמירה של הגז הטבעי לצורכי המשק המקומי. ההמלצה של משרד האנרגיה צפויה להיות השארת הכמות על 440 מיליארד רגל מעוקב (BCM). מנגד, ההמלצה של אגף תקציבים צפויה להיות העלאת הכמות ל-515 BCM עד שיהיו חלופות טובות, ורק אז להוריד חזרה ל-440 BCM ולאפשר ייצוא.
ברקע הוויכוח עומדות עליות המחירים האדירות של הגז בעולם בשנים האחרונות. בשנת 2022, עם פלישת רוסיה לאוקראינה, עלה מחיר הגז באירופה ל-75 דולר. עכשיו בגלל המצב במפרץ המחיר עלה בסביבות 45 דולר והתייצב באזור ה-20 דולר. "כשישראל תצטרך לייבא גז, זה יהיה הגורל גם שלנו", מזהיר גורם המעורה בפרטים. בנוסף, הוועדה צפויה להמליץ על מנגנון של עודף היצע למשק המקומי, שאמור ליצור תחרות במשק המקומי ולדחות את הרגע שבו יתחיל להיות מחסור בגז ברמה היומית. עם זאת, קיימת מחלוקת על המספר והיקף העודף, וכן על השאלה מי יקבע אותו, הממשלה או משרד האנרגיה לבדו.
