לא רק בישראל סערו הרוחות סביב הקרנת הסרט "נז"א" בוונציה. קהילות יהודיות בעולם, בייחוד הקטנות שבהן, מבינות היטב את אפקט הדומינו של יצירה כזו על התגברות האנטישמיות. גם בצרפת, שבה קהילה יהודית שוקקת החרדה לגורלה, מתקיים דיון ער בקשר הישיר שבין מחיאות הכפיים הסוערות באירופה לבין הלבנת עוינות עתיקה.
במגזין הצרפתי Causeur פורסם מאמר מאיר עיניים של הפסיכו-סוציולוג והפילוסוף היהודי שארל רוז'מן, המבקש להסיט את המבט מהמסך אל היציע: מהאשמה אל התשוקה העיוורת להאמין בה. נחשפתי למאמר החשוב הזה בזכות עבודתה המעולה של ד"ר מירב אלוש לברון, חוקרת קולנוע תיעודי, שאינה מרפה מהמאמץ להציג מבט אינטלקטואלי מורכב על היחס הבינלאומי לישראל מאז 7 באוקטובר.
רוז'מן מראה כיצד "השאלה היהודית" שבה אלינו בלבוש חדש: "ישראל אינה עוד מדינה בדמיון האירופי", הוא כותב, "היא הפכה לכלי הקיבול של כמעט כל רגשות האשם המערביים: קולוניאליזם, גזענות, השואה ודיכוי. יבשת שכבר אינה יודעת מה היא עצמה, עדיין יודעת להפליא מה יש לגנות".
מה שמטריד אותו אינו עצם קיומו של סרט ביקורתי שיצרו ישראלים, אלא באי האולם שעמדו על רגליהם במשך 25 דקות תמימות. ברגעים האלה איש מהם אינו שואל היכן מסתיימת העדות ומתחילה הפרשנות, כיצד אמור צבא להילחם באויב הנטמע באוכלוסייה, או מה משיב צה"ל. מחיאות הכפיים הללו אינן הערכה אסתטית; הן עונג מהזעם המוסרי. הן הכתרה מחודשת של ארכיטיפ "היהודי הטוב", הדיסידנט המעניק לקהל האירופי רישיון להרשיע את ישראל מבלי להסתכן בחשד לאנטישמיות.
אל מול הפיתוי שבפשטנות, רוז'מן מציע מצפן אמיץ וצלול: "האמת מתגמלת הרבה פחות", הוא מזכיר, "משום שהיא מחייבת להביט בעת ובעונה אחת בילדים הפלסטינים המתים וברוצחי 7 באוקטובר; בעוולות הישראליות ובפרויקט של חמאס; בסבלם של חפים מפשע ובציניות של אלה הנלחמים מתוכם; בשימוש בטכנולוגיה שנועדה לזהות מטרות ובטעויות או בניצול לרעה שהטכנולוגיה הזאת עלולה לאפשר; בזכות לבקר את ישראל ובתשוקה המוזרה שבה חלק מן העולם חולם לראות אותה אשמה. האמת הזאת אינה מציעה חפות בזול וגם אינה מבטיחה מקום שמור במחנה הצדיקים. היא אינה מקימה אולמות שלמים על רגליהם".
לצערנו הרב, באמת הזו כמעט איש אינו מעוניין. לא ההנהגה הישראלית הפופוליסטית, שמעדיפה לשלהב את הרוחות ולבוז לדיני המלחמה, ולא היבשת הישנה, שממהרת לנקות את מצפונה באמצעות הפיכתה של ישראל לדמון. המחיר עלול לעלות בחייהם של יהודים בעולם כולו. וזה ממש לא נזק אגבי.
