ככה, כאילו משום מקום, הצהיר השבוע ג'יי-די ואנס ש"מדיניות ארה"ב במזרח התיכון לא יכולה להיות כפופה לישראל". וכי מישהו חשב אחרת? הרי למעט מקרים בודדים, כמו הכניסה לרפיח, בשלוש השנים האחרונות זו הייתה ישראל שצייתה לכל תכתיב אמריקאי. הדברים הללו מטרידים, משום שהם מתכתבים עם ידידו הקרוב של ואנס, האנטישמי טאקר קרלסון, שכל יום שעובר מקרב אותו לתואר "דובר קטאר והאחים המוסלמים". וזה מטריד, משום שהטענות על כך שארה"ב כפופה לישראל או ללובי הציוני מגיעות בעיקר מהחוגים המטורללים של השמאל והימין. והם כבר לא שוליים. ואנס בעצם אומר: הם צודקים. אבל אנחנו שונים.
להצהרת ואנס יש משמעות נוספת. היא מחלישה את מעמדה של ישראל באזור. ישראל, אומר ואנס למדינות האזור, היא לא בעלת הברית החשובה. למי זה טוב? הרי מדינות אלה, וסעודיה בראשן, ניצבות בפני בעיה קשה מול החות'ים. ארה"ב, כידוע, סירבה לתחינות סעודיה להתערב, וגם נפגשה השבוע עם החות'ים. הוסכם שם שכלי השיט של ארה"ב וישראל לא יותקפו. אבל סעודיה לא כלולה. היא הופקרה. עכשיו זו סעודיה. מחר ישראל. וזה מטריד. ארה"ב צועדת לכיוון של אי-מעורבות בואכה הפקרה. ויש חשש שמה שאומר ואנס במערכה הראשונה הופך למדיניות במערכה השלישית.
אזרחים תומכי החות'ים חוגגים אחרי ההשתלטות על העיר מוחא. סעודיה הופקרה, מחר זו ישראל
(STR, AP Photo/STR)
בהשפעת ואנס, ארה"ב כבר מצמצמת מעורבות. המדיניות כרגע היא של סגר כלכלי על איראן (כשבמקביל טראמפ שוב מדבר על הסכם לסיום המלחמה). אולי, רק אולי, זה מה שיוביל לקריסת המשטר. אלא שמחירי הנפט בעולם עולים, גם בגלל ההצלחות של החות'ים. בהרבה מאוד מקומות בעולם יש כבר הפגנות על רקע עליות המחירים. הלחץ על ממשל טראמפ הולך ועולה. גם מבית וגם מחוץ. איראן משקיפה ומרוצה. כך שהשאלה היא מי יישבר ראשון – ארה"ב או איראן. ככל שזה תלוי בואנס – ארה"ב תהיה הראשונה.
מי אתה, השותף אלנאוק
בשנת 2019 הקים יובל אברהם מיזם משותף, "מעבר לחומה" עם פעיל פלסטיני, במקור מעזה, אחמד אלנאוק. המטרה הייתה להציג את סיפורם של הפלסטינים לדוברי עברית. עד כאן אין שום בעיה. חבל רק שהם לא חשבו להציג לפלסטינים את הסיפור של הישראלים, ששומעים שוב ושוב את איומי ההשמדה מכיוון חמאס. שיתוף הפעולה נמשך שנים. ה-BBC העניק לשניים כתבת יחסי ציבור אוהדת במיוחד בנובמבר 2023, לאחר שהמלחמה כבר התחילה.
שיתוף פעולה בין ישראלי לעזתי הוא לא רעיון רע. בתנאי שהוא מקדם פיוס ושלום והבנה בין העמים. הבעיה היא שהצמד חמד הזה, אלנאוק ואברהם, נמצאים במקום אחר. על אברהם אנחנו כבר יודעים. אלנאוק כבר מזמן לא בעזה. הוא מחזיק תפקיד בכיר ב"ארגון זכויות", Euro-Med Monitor, שהוא זרוע תעמולה של החמאס באירופה. מנהל הארגון, רמי עבדו, תועמלן חמאס לכל דבר ועניין, כתב בעבר פוסט אנטישמי להחריד על "התיאבון שאינו יודע שובעה של ישראל לשתיית דם של ילדים פלסטינים". יו"ר הארגון הוא פרופ' ריצ'רד פאלק, סנגור של המשטר האיראני, עם קופה של התבטאויות אנטישמיות, ובכלל זה, "אם העם היהודי החליט להרוס את הציוויליזציה האנושית, העולם צריך לפעול ולשים לזה סוף". זה לא מפתיע שהארגון של אלנאוק הוא גם המקור העיקרי לעלילת ה"כלבים שאומנו לאנוס עצירים פלסטינים" של "הניו יורק טיימס". כך שהסרט "נז"א" לא עומד בפני עצמו. הוא חלק ממערכה הרבה יותר גדולה.
הגולדסטון של פעם
לא תמיד יש גבול ברור לחלוטין בין ביקורת לגיטימית על ישראל, גם נוקבת, לבין דמוניזציה מרושעת. הרי דברי בלע נאמרים על ידי הבכירים ביותר בתוכנו: אהוד אולמרט ("מה שאנחנו עושים בעזה הוא מלחמת השמד"), בוגי יעלון ("ישראל מבצעת טיהור אתני ופשעי מלחמה") ויאיר גולן ("מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב"). אצל אולמרט ויעלון זו עמדה מרושעת ועקבית. השנאה לנתניהו מעבירה אותם על דעתם. הם לא פוגעים בנתניהו. להפך. הם מחזקים את נתניהו ופוגעים בישראל. משום שאם אלה נציגי המחאה והאופוזיציה, ואם הם נשמעים כמו יוצרי סרט התעמולה "נז"א", אז עדיף להישאר עם הקואליציה. ולא, הם לא נציגי האופוזיציה. מי שהרטוריקה שלו זהה כמעט לחלוטין לזו של שוברים שתיקה, שפרסמו הודעת תמיכה ב"נז"א" – הוא אופוזיציה לישראל. לא לממשלת ישראל. אצל גולן זו הייתה פליטת פה בשידור חי. הוא הקפיד לא לחזור עליה.
ועדיין עומדת השאלה: איך מבחינים? המבחן העיקרי הוא מבחן אמת. מדען מכוכב זר שהיה בודק את טענות הג'נוסייד לעומת מחקרי ההפרכה – היה נותן ציון שלילי לראשונים וציון גבוה לאחרונים. בנוסף, יש גם את מבחן המידתיות. כאשר תשעים אחוז מטענות על השמדה מופנות לישראל, זו הטעיה זדונית, זה Singling out. דין אחד לישראל. דין שונה למדינות הקואליציה שיצאו למלחמה בטרור, וקרוב ל-70% מההרוגים היו אזרחים. יותר מישראל. השיח בזירה הבינלאומית, ושל סרט כמו נז"א, לא מסתפק בעלילות על ישראל, אלא גם מתעלם מהעובדה שהחמאס הוא ארגון נאצי לכל דבר ועניין עם אידיאולוגיה עקבית של השמדת כופרים, ולא רק יהודים, ובכלל זה השתלטות על העולם.
הטענה שהיו פשעי מלחמה היא לא דמוניזציה. היו - כפי שבכל מלחמה יש פשעי מלחמה. יש חקירות, גם אם היה רצוי שהן יהיו קצת יותר מהירות ולא שנקבל את המסקנות הראשוניות, שרק מאשרות חקירה, שנים לאחר האירוע. הטענות על השמדה, כלומר ג'נוסייד, הן עלילת דם. אבל אולמרט כבר מזמן חצה את הקווים. הוא שכח שממשלה בראשותו יצאה למבצע "עופרת יצוקה", וחטפה את דוח גולדסטון, המרשיע ביותר שפורסם נגד ישראל - עד ההסתבכות בהאג - שקבע שישראל הרגה חפים מפשע בזדון. גולדסטון עצמו חזר בו. אולמרט הוא עכשיו הגולדסטון של פעם. אין גבול לחרפה.
8200 עושים עבודת קודש
וכמו בארה"ב, מטורללים יש לא רק משמאל. גם מימין. גדי טאוב, האיש וההסתה, לא הסתפק בדברים שכתב נגד נז"א. "בעקבות מה שכתבתי", הוסיף טאוב, "העיר חבר את תשומת ליבי לעובדה שהסרט מתבסס על עדויות של אנשים מיחידה 8200. ולכן שיש כאן גם עניין מעמדי זה דומה במובן זה לחיילי מצ״ח מול כוח 100". ומה כותב ה"חבר" שטאוב שש לצטט? ש"ה'עדים' שלהם הם אנשי 8200, שגם הם קבוצת אליטה אקסלוסיבית, שלא רואה בצה"ל ובטח שלא בלוחמים קבוצת השתייכות, שאין להם שום בעיה לטנף על הצבא ועל אחיהם למדים ... הם שמחים להיבדל תרבותית, מוסרית וחברתית מכל הגולני והשריון המזרחי והפאץ׳ משיח המשיחי".
אנשי 8200 עושים עבודת קודש. כך שצריך להיות רשע מרושע כדי להדביק להם את שנאת הצבא והמזרחים. זה ברור שיוצרי הסרט רוצים להרוס את ישראל מבחוץ. הם לא לבד. יש מי שמשתמש בהם כדי להרוס את ישראל מבפנים.
