בעקבות התרעות מודיעיניות חמות של שב"כ והמשטרה מחשש למהומות, נבלמה ברגע האחרון הגעתו של עדר צאן לחוות המרעה שהוקמה סמוך ליישובים מג'ד אל-כרום וגילון שבמועצה אזורית משגב. כך לפי מספר גורמים בקק"ל — וגם לפי בעל העדר שהונחה להסיג לאחור עשרות עיזים שהיו בדרכן אתמול לשטח הרעייה.
לפיהם, במערכת הביטחון התריעו מפני כוונות להסלמה אלימה ולמהומות לאומניות בהיקף נרחב לקראת יום הכיפורים וחג הסוכות, על רקע מתיחות שיא שנרשמה במקום בימים האחרונים ופערי כוחות שיטור שאינם ערוכים לאבטח את הגזרה. במשטרה מכחישים את הדברים וטוענים כי אינם מתערבים בעניינים מנהליים הקשורים לשהייה בקרקעות.
"באו לפגוע במסיק". ביני עירון (מימין) ואחמד יזבק
"באו לפגוע במסיק". ביני עירון (מימין) ואחמד יזבק
"באו לפגוע במסיק". ביני עירון (מימין) ואחמד יזבק
(אביהו שפירא)
ההחלטה הביטחונית, ככל והתקבלה, הובילה להסכמה זמנית בין קק"ל למפעיל החווה: עדר הצאן, המונה עשרות ראשי מקנה והיה כבר בדרכו למקום, הועבר למתקן קק"ל באיזור הגליל עד לאחר חג סוכות, ולאחריו יועבר לשטח המקורי, כפי שסוכם.
גורמים בקק"ל הדגישו אתמול כי התנהלותו של בעל עדר הצאן, גבי דמארי, הייתה כחוק וניתנו לו האישורים לרעייה במרחב. הם הסבירו כי בשל הליכים בירוקרטיים שנסחבו, מאז עלתה החווה לקרקע לפני כחודש ועד השבוע, לא יכול היה להביא למקום את עדר הצאן שבבעלותו. לדברי הגורמים, "האישור ניתן כדין והרעייה חיונית לצמצום סכנת הדליקות ביערות ולשמירה על טיב הקרקע. לא נאפשר לאלימות להכתיב מדיניות".
באשר להקמת חלק מהמאהל בשטחים פרטיים הוסבר כי הכניסה אליהם נעשתה בתום לב ובשל "היעדר קליטת GPS באיזור, שיכולה הייתה להבהיר מראש מה הם השטחים המדוייקים השייכים לקק"ל ואלו הם אדמות פרטיות".
לצד זאת, בקק"ל הציבו תנאים מחמירים לחזרה לקרקע — וזאת כדי להימנע מחיכוך ויצירת מציאות הנראית כניסיון מצד בעל העדר להקמת מאחז התיישבות נרחב ולא-חוקי על אדמות המרעה. בקק"ל הבהירו כי העדר יישב במיקום מתוחם על שטח שכולו בבעלות קק"ל והרחק מקו השיפוט של מג'ד אל כרום. כוח האדם שיותר לו לשהות במתחם יכלול שלושה עד חמישה אנשים לכל היותר, ויותר להם להציב מבנה שהייה קטן ללא תשתיות קבע. אך כאמור, כל זה אמור לקרות רק לאחר חג סוכות בעוד כשבועיים.
ציוד מהמאהל שנותר בשטח | צילום: אביהו שפירא
ציוד מהמאהל שנותר בשטח | צילום: אביהו שפירא
ציוד מהמאהל שנותר בשטח | צילום: אביהו שפירא
בלי כוונות פלישה
החקלאי שחוכר מקק"ל את השטח, גבי דמארי, תושב טלאל שבמשגב, אומר כי הוא פועל כחוק ומחזיק בהסכם רעייה תקף על שטח של כ-1,050 דונם, לאחר שעבר בדיקות של כל רשויות האכיפה מרשות מקרקעי ישראל, הסיירת הירוקה, רט"ג ועוד.
לטענתו, העיכוב בהבאת העדר נבע מביורוקרטיה וטרינרית ממושכת ומגבלות מחלת הפה והטלפיים, ולא מכוונה להקים מאחז ללא בעלי חיים. לטענתו, הנערים ששהו במתחם הרעייה במהלך ראש השנה לא קיימו כל שיח בין התושבים הערבים, והובאו לשטח כדי לשמור על הציוד והמבנים שהוקמו במקום ונפרצו ונבזזו באחרונה. לדבריו, לא הייתה להם כל כוונה לפלוש לשטח שחורג מתחומי שטח הרעייה המוחכר. "לא היה שום מגע או מפגש או איזושהי אינטראקציה בין הערבים לבין החבר'ה שלי. גם לא ברמה של שלום אפילו", טען דמארי. "העניין הוא שאיך שהם נראים — עם הגוזמבות והציציות והכיפות — הזכיר למי שהזכירו את נוער הגבעות ואמרו 'אם שם נראים ככה, אז גם כולם ככה'". לדבריו הוא לא מתכוון לסגת מהשטח שהוחכר לו, ואף קיבל התחייבות מאנשי קק"ל כי יסייעו לו בהעתקת עדר העיזים שלו למקום.
מנגד, תושבי האזור — הן במועצה המקומית מג'ד אל-כרום והן ביישובי משגב השכנים — הציגו גם היום קונצנזוס נחרץ נגד המהלך, המוגדר על ידם כפרובוקציה מסוכנת שנועדה לייבא את מציאות המאחזים מיהודה ושומרון לגליל.
הצטרפותם של הפוליטיקאים — ממנסור עבאס ועד בצלאל סמוטריץ' ואחרים — לקריאות הגינוי, וגל ההפגנות ההמוניות שהתקיימו בימים האחרונים באיזור, רק הביאו לתסיסה גדולה יותר ולקריאות לאומניות ל"מלחמה על השטח". המפגינים טענו כי הוא שטח פלסטיני כבוש ואיימו כי ילחמו נגד נוכחות המתנחלים בו.
"זו התיישבות פיראטית"
אתמול בצהריים פגשנו בשטח המריבה כמה מתושבי גילון ומג'ד אל-כרום שהסבירו את חששם מפני הבאות. ביני עירון, תושב היישוב גילון, ואחמד יזבק, עובד המועצה המקומית מג'ד אל כרום, הביעו דאגה כנה מהרס יחסי השכנות ההדוקים בין תושבי משגב לתושבי מג'ד אל כרום בשל הזרים שהגיעו לאיזור.
"זה בנפשנו, אני לא מוכן לתת לזה יד", מבהיר עירון. לדבריו, "בנינו פה מרקם חברתי מדהים. ממתי רועים מקימים סככות ענק, מחברים מקרר וחשמל וסוחבים צינור מים של שני קילומטרים בלי עז אחת בשטח? מדובר בהתיישבות פיראטית וברמאות שפולשת גם לאדמות פרטיות. הם באים לעשות פרובוקציות ולפגוע במסיק הזיתים, ואני אישית בגופי לא אתן להם לפגוע בשכנים שלי".
אחמד יזבק, הממונה על מחלקת שפ"ע במועצת מג'ד אל-כרום, אומר: "אנחנו חיים כאן ביחד, יהודים וערבים, במרקם יחסים מיוחד שאין באף מקום בארץ. האנשים האלה מגיעים בחסות פוליטית כדי להתגרות ולהרוס את השקט. אנחנו מפחדים על מטעי הזיתים של אבותינו. לולא תקופת הבחירות, לא היו נותנים לחוליגנים לנסות להעתיק את אלימות השטחים לכאן. נשלב זרועות ביחד ולא ניתן לאף אחד להרוס את הגליל".