אין שום הפתעות מהותיות ב"בחירות" הפרלמנטריות ברוסיה, שנמשכו שלושה ימים ותוצאותיהן הסופיות התפרסמו אמש. ובכל זאת אפשר ללמוד מהן לא מעט.
על פי ועדת הבחירות המרכזית, מפלגת השלטון של פוטין, "רוסיה המאוחדת", השיגה רוב חוקתי בבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, ה"דומה". היא צפויה להחזיק ב-355 מושבים מתוך 450, מה שהופך את השליטה של פוטין ברשות המחוקקת לעוד יותר מוחלטת.
בלי הפרדת רשויות. פוטין
(Vyacheslav Prokofiev, via REUTERS)
וזה גם הופך אותה לסיעה הפרלמנטרית הגדולה ביותר בתולדות "רוסיה המאוחדת", עם קרוב ל 58% מהקולות. שלוש מפלגות נוספות נכנסו לפרלמנט - המפלגה הקומוניסטית, המפלגה הליברל-דמוקרטית (הלאומית בפועל) ומפלגת "רוסיה ההוגנת". אלא שכולן ממסדיות, ומהוות ניצבים במשחק הפוליטי.
כלי תקשורת עצמאיים וארגוני זכויות אדם דיווחו על הפעלת לחץ על משקיפים בבחירות, מועמדי אופוזיציה ועובדי המגזר הציבורי, וכן על זיופי הצבעה (הכנסת פתקים פיקטיביים לקלפיות), כמו גם מניעת גישה של משקיפים לקלפיות.
הנשיא פוטין השיג את מבוקשו - רוב חוקתי שיותיר את הפרלמנט במעמד של חותמת גומי, בצל התמשכות המלחמה באוקראינה, ההידרדרות במצב הכלכלי והמתיחות המחריפה עם ברית נאט"ו. כל זאת לאור הדיווחים על כוונה רוסית להוציא לפועל מהלך התקפי ישיר נגד אחת ממדינות הברית בתקופה הקרובה.
ברוסיה גוברות ההערכות שבקרוב, כשהבחירות מאחוריו, צפוי הנשיא פוטין להורות על גיוס נרחב של מאות אלפי חיילים, שיסייע לו להמשיך את המלחמה באוקראינה, ואולי אף לבחון גם את ברית נאט"ו באופן ישיר באמצעות מתקפה על אחת מחברותיה. בשבוע שעבר הזהירו על כך במפורש מנהיגי צרפת, הולנד ופולין.
