נבחרת ישראל נמצאת בעיצומו של שבוע אירלנד במסגרת קמפיין ליגת האומות. אתמול היא אירחה את האירים בדברצן וביום ראשון היא תתארח אצלם בבאצ'קה טופולה. שני המשחקים מתקיימים במגרשים נייטרליים עם כמות קהל מצומצמת, אם בכלל. בשתי הפעמים הקודמות ששתי הנבחרות נפגשו זה היה אחרת, עם 40 אלף צופים באצטדיון ר"ג ו-36 אלף בדבלין.
זה קרה במוקדמות מונדיאל 2006, הלוא הוא קמפיין התיקואים בהנהגתו של אברם גרנט. ישראל קיימה במסגרתו עשרה משחקים וסיימה עם ארבעה ניצחונות על שתי הנבחרות החלשות בבית (קפריסין ואיי פארו) ושש תוצאות תיקו מול צרפת, שווייץ ואירלנד - שגם הן סיימו את המשחקים ביניהן בלי הכרעה, חוץ מאחד. צרפת עלתה בזכות אותו ניצחון בודד על אירלנד לגביע העולם בגרמניה, ואילו שווייץ סיימה שנייה והמשיכה לפלייאוף בזכות הפרש שערים עדיף על ישראל.
הקמפיין המרתק הזה התחיל ב-4 בספטמבר 2004 עם 0:0 הירואי נגד צרפת לעיני 45 אלף צופים בסטאד דה פראנס, במשחק שלא שודר בארץ בטלוויזיה בגלל מחלוקת כספית על גובה דמי השידור. ההישג הזה כנראה לא עשה רושם על האוהדים הישראלים, ורק 20 אלף מהם הגיעו ארבעה ימים מאוחר יותר כדי לצפות ב-1:2 על קפריסין. מיכאליס קונסטנטינו (58) העלה את האורחים ליתרון מפתיע, אבל יוסי בניון (64) השווה בשער מרהיב אחרי שחתך בסלאלום את הגנת קפריסין ו-וואליד באדיר (74) נגח את שער הניצחון.
חודש מאוחר יותר כבר הגיעו 38 אלף צופים למשחק הבית נגד שווייץ. בניון העלה את ישראל ליתרון בדקה ה-9 עם עוד סלאלום מרהיב, האורחים הפכו את התוצאה ובניון (47) השווה ל-2:2 עם שער נוסף לפנתיאון אחרי שקיבל כדור מפיני בלילי, הקפיץ אותו עם העקב מעל בלמי שווייץ ובעט בכריעה לרשת. ההמשך היה ב-17 בינואר עם ניצחון 1:2 בקפריסין משערים של אדורם קייסי ואבי נימני - והאופוריה הייתה בשמיים. האם ישראל מסוגלת לחזור למונדיאל אחרי הפסקה של 36 שנה?
נלחם למען השוויון
עכשיו אנחנו מגיעים למשחק הראשון נגד אירלנד בקמפיין, ב-26 במארס 2005. יותר מ-40 אלף אוהדים (אופוריה, כבר אמרנו) מילאו את יציעי אצטדיון ר"ג בתקווה להמשיך את המסע המופלא וקיבלו דרמה אדירה. התפאורה היתה מושלמת. אצטדיון מלא צבוע כחול-לבן (ויציע אחד ירוק). תזמורת המשטרה, המנונים. הכל מוכן. אחרי שלוש דקות החליף ההלם את החגיגה. כוכב צ'לסי דמיאן דאף, מול עיניו של הבוס שלו, רומן אברמוביץ', קיבל מג'ון אושיי כדור שחלף ליד ראשו של עומרי אפק. דאף דהר באגף השמאלי ושלח כדור חזק למרכז הרחבה. טל בן-חיים לא הצליח לבלום אותו וגם שמעון גרשון נכשל - והחלוץ האורח קלינטון מוריסון בעט מקרוב לרשת העליונה. פתאום 4,000 האירים ביציע עשו רעש כמו 40 אלף.
הנבחרת האירית, שדורגה אז במקום ה-12 בעולם עם כוכבים כמו דאף, רובי קין, רוי קין והשוער שיי גיבן, שלטו בקצב המשחק והכתיבה סגנון בריטי פיזי ומאתגר. בישראל, מנגד, חיכו להברקה נוספת של בניון, שיתעורר ויעשה מהלך שישנה את המשחק כמו במשחקים הקודמים. מדינה שלמה דרשה שוויון, ובסוף זה הגיע בזכות גיבור מפתיע - עבאס סואן. גרנט התחיל להכניס למגרש כלים התקפיים כמו נימני ובלילי, שהחליפו בדקה ה-66 את עומרי אפק ועידן טל, ובדקה ה-74 הוא החליט להמר על קפטן בני-סכנין, שנכנס במקומו של עומר גולן.
"האמת היא שזה הפתיע אותי", נזכר השבוע סואן. "התחממנו בצד שלושה שחקנים, שניים מהם שחקני התקפה, וגרנט החליט להכניס דווקא אותי, למרות ששיחקתי כקשר אחורי". לסואן היו 12 הופעות בנבחרת ישראל, שבמהלכן כבש שער אחד בלבד - השער הכי חשוב בקריירה שלו, והוא מתאר: "בדקה ה-90 בניון קיבל כדור בצד שמאל, התחיל לנוע למרכז ומסר ליניב קטן, שהיה בתוך הרחבה ובנגיעה אחת מסר לי אחורה, ואני בעטתי מכל הלב מ-25 מטר לפינה".
"הייתה שמחה גדולה מאוד בסיום", משחזר סואן. "אין ספק שזה היה המשחק הגדול ביותר בקריירה שלי, שהגיע שנה אחרי שזכיתי עם סכנין בגביע המדינה. עד היום אנשים מזכירים לי את השער הזה, אפילו הילדים שלי מכירים אותו למרות שכמובן לא צפו בו בזמן אמת".
כולם חגגו עם סואן. כותרת שער מדור הספורט הייתה "יא אללה" ובעמודים הפנימיים נמרחה הכותרת "עבאס נלחם למען השוויון". הכתרתו לגיבור הלאומי באותו לילה הפכה אותו לרגע לסמל של סובלנות, דו-קיום והשתלבות, אבל הוא הגיע על רקע מציאות חברתית ופוליטית מתוחה בישראל. אנשי הימין הקיצוני (כולל איתמר בן-גביר) הפיצו באותם ימים את הסיסמה "אין ערבים אין פיגועים" (שנכנסה בהמשך לשירת הסטיקר של דויד גרוסמן והדג נחש), ואחרי השער של סואן ח"כ אחמד טיבי שלח הודעה בנוסח "אין ערבים אין שערים". "המצב של שחקנים מהחברה הערבית בנבחרת היה פעם יותר טוב", אומר סואן, "אבל אני סומך על שינו זוארץ ואנשי ההתאחדות, שעושים עבודה טובה בנושא הזה".
נחזור למגרש הספורטיבי. ארבעה ימים אחרי המשחק נגד אירלנד הגיעה ארצה צרפת, וזה שוב הסתיים בשער שוויון דרמטי, הפעם של באדיר (ע"ע אחמד טיבי). ב-4 ביוני ישראל יצאה לאירלנד וגם שם זה הסתיים בתיקו (2:2), והפעם הנבחרת של גרנט חזרה מפיגור 2:0 עם שערים של אבי יחיאל (ספק בראש, ספק בעורף) ונימני בפנדל. ב-3 בספטמבר, במשחק החוץ בשווייץ, ישראל שוב חזרה מפיגור (קייסי) - אבל היא הייתה צריכה ניצחון כדי לשבור את השוויון, וגם הניצחונות בשני המשחקים האחרונים על איי פארו לא עזרו להגיע למונדיאל. שוב.
הרכב ישראל במשחק נגד אירלנד | דודו אוואט, עומרי אפק (66, פיני בלילי), טל בן-חיים, שמעון גרשון, אריק בנאדו, אדורם קייסי, וואליד באדיר, עידן טל (66, אבי נימני), יוסי בניון, יניב קטן, עומר גולן (76, עבאס סואן)
