פייר, לא התגעגעתם? אחרי חודשים ארוכים של מלחמה, משא-ומתן, איומים סטטוס-קוו ועוד אירועים בלתי נגמרים במצרי הורמוז; אחרי שכוחות החות'ים כובשים יעד אחרי יעד בדרך להפוך את מעברי השיט לבלתי אפשריים לחלוטין — כמעט שהצלחנו לשכוח מעוד אוצר ימי לא מבוטל. אבל לא עוד: הפיראטים הסומלים מבצעים קאמבק.
בין 2005-2012, כנופיות פשע בסומליה, המדינה עם קו החוף הארוך ביותר ביבשת אפריקה (3,300 קילומטר), בנו לעצמן תוכנית עסקית מניבה: כאלף אוניות ומכליות נשדדו. מאות בני אדם נחטפו והוחזקו בשבי. ההערכות הן כי החוטפים הצליחו לסחוט כ-400 מיליון דולר ממשפחות השבויים ומהממשלות שאזרחיהן נחטפו. כל תשלום כופר רק הגביר את הרצון והרעב של הסומלים לחטוף עוד.
הנזקים הוערכו בכ-18 מיליארד דולר בשנה. המצב החמיר עד כדי כך ש-47 ממשלות מערביות הקימו צוותי פעולה משותפים, כולל כוחות גדולים של אבטחה ימית של נאט"ו, כדי להגן על הספינות מפני הפיראטים, בהשקעה של כמיליארד דולר בשנה.
מאז אפריל, הפיראטים חזרו לעבוד. הם היו צריכים קצת זמן כדי לעכל את המציאות החדשה ומאז חטפו והשתלטו על שמונה ספינות ומכליות, החרימו את הסחורות בבטנן ולקחו עשרות מאנשי הצוות כבני ערובה. המלחמה באיראן גרמה לכך שספינות רבות שהיו אמורות לשמור על השקט והביטחון מול חופי סומליה, התפנו לטובת המלחמה באיראן וחופי סומליה שוב הפכו להפקר. מתחילת 2026 נרשמו כבר 25 חטיפות של ספינות על-ידי פיראטים סומליים.
הממשל לא מתפקד
נוסף על כך, ספינות מסחר רבות החלו לשוט סמוך יותר לחופי אפריקה וסומליה בגלל הגבלות התנועה הימית שיצרו סגירות המצרים ופעולות החות'ים. העובדה שחלק גדול מהספינות נשאו בתוכן נפט ודשנים, הפכה אותן להרבה יותר פופולריות עבור הפיראטים הסומליים, בגלל הנסיקה החדה במחירי שתי הסחורות.
אין שום ציפייה שסומליה תנסה להשתלט על המצב. ראשית, אין שם ממשל מתפקד כבר 35 שנה. שנית, הכנופיות במדינה רואות במלחמה הזדמנות עסקית נפלאה כדי לתווך, בעיקר במסחר נשק, בין תימן לאיראן. בנוסף לפן הכלכלי, הכנופיות המוסלמיות בסומליה מנסות להשתתף במאמץ המלחמתי של איראן ותימן על רקע אידיאולוגי.
מקורות ביטחונייים מעריכים כי לא רק שלפיראטים יש מספיק כוחות, נשק ותחמושת כדי להשתלט על ההגנה המדוללת שקיימת על הספינות, ולא רק שהם משתמשים בספינות שעליהן השתלטו כדי להגיע ולהשתלט על ספינות חדשות, אלא שמעקבים דיגיטליים מגלים שימוש נרחב של הפיראטים בסטארלינק (מיזם אינטרנט לווייני מתקדם), כדי לעקוב במדויק אחרי תנועת כלי השיט וגם כדי לייצר קווי תקשורת בין הפיראטים עצמם.
השיפורים הטכנולוגיים הללו איפשרו להם לעבוד ביחד עם כנופיות פשע מתימן, וביחד עם מצבורי נשק גדולים הם הצליחו ליירט ספינות עמוק בתוך הים, במרחק של 1,500 קילומטר מהחוף. לפי "הגרדיאן" הבריטי, התוצאות הכלכליות של חזרת הפיראטים לים כבר נראות ברחובות הערים בסומליה, בין שבהופעתן של עוד ועוד מכוניות יוקרה על הכבישים ובין שבביקוש ההולך וגובר לגת. מדובר בפריחה כלכלית דומה לזו שקרתה במדינה לפני 20 שנה, כשהפיראטיות הפכה לממוסדת.
פטרול של המשטרה הימית הסומלית במפרץ עדן
(Jackson Njehia, AP)
פגיעה בכלכלה העולמית
לא בטוח שמדינות המערב מסוגלות כעת לאבטח את הספינות. טורקיה הצליחה לקבל בחזרה ספינת נשק שנחטפה, אבל רק אחרי שתקפה בכטב"מים כוחות סומליים, הרגה תשעה מהם ושילמה סכום כופר על סך 2.5 מיליון דולר.
למרות שנפח הפעולות של הפיראטים הוא עדיין מאוד קטן, הרי שבמצטבר, ביחד עם הפרעות השיט במצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, הם מהווים עוד בעיה על בעיה גדולה ממילא. נתיב השיט מול חופי סומליה היה אמור להיות השסתום שישחרר קצת לחץ בשרשרת הלוגיסטית של מכליות וספינות. כעת הוא מצטרף להפרעה ביטחונית שפוגעת קשות בכלכלה העולמית.
עבור בעלי הספינות והמכולות מדובר בסיכון לא משתלם. סיכון כל כך גבוה שעדיף עבורם להקפיא את השיוטים. שיט דרך חופי סומליה עולה יותר כסף, הוא דורש תשלומי ביטוח גבוהים יותר והוא דורש יותר ויותר כוחות אבטחה על כלי השיט עצמם. כל זאת כשמולם נמצאים פיראטים שיודעים שיש במכולות ובספינות סחורה בעלת ערך וביקוש גבוהים, ומודעים לכך שאין מולם כמעט קווי הגנה.
כדי להסוות את עצמם, הפיראטים משתמשים באותן סירות דייגים שבהן משתמשים הדייגים המקומיים בחופי סומליה. כתוצאה מהמהלך הציני הזה, בהפצצות הטורקיות על החופים הסומליים נהרגו גם חפים מפשע מקומיים. הדייגים המקומיים טוענים שהמהלך הזה גם גרם לכך שספינות הקרגו החלו לדחות את הבקשות שלהם לתדלוק, אוכל או שתייה, בגלל החשש שמדובר למעשה בפיראטים.
המגזר הפיראטי בסומליה קם מתוך צורך. לאחר שהמדינה התפרקה ב-1991, ספינות זרות, בעיקר מפקיסטן ומאיראן, היו מגיעות למים הכלכליים של המדינה ודגות שם ללא רישיון וללא תשלום לסומליה. ההפך: הצוותים שלהן הכו, ירו, איימו וחתכו את רשתות הדיג של הסומלים. הפיראטיות הייתה דרך להילחם בתופעה הזו וגם לצאת מהעוני.
אבל היום, העסק הפיראטי מנוהל על ידי חברות ענק מחוץ לסומליה. הן נותנות את התקציבים, הנשק, מערכים טכנולוגיים ואימונים, אבל כשמגיעה עת תשלום הכופר, החברות הללו, שמסכנות כמעט כלום, מקבלות 50 אחוז מהסכום.
