מוריס כץ, יהודי בן 27 שנולד בטרייבקה להורים מהשואו-ביזנס (הסנדק שלו היה פיליפ סימור הופמן), כבש את מנהטן ועכשיו כבש את ברלין. הוא היה האסטרטג הראשי של זוהרן ממדאני במסע המדהים שלו לכיבוש המועמדות הדמוקרטית והבחירה לראשות עיריית ניו-יורק. וכעת סיים עוד קמפיין מוצלח שבסיומו זכתה מפלגת השמאל "די לינקה" בבחירות של מדינת והעיר ברלין.
קיימים הרבה קווים מקבילים בין שני הקמפיינים הללו ובין מנהיגי המפלגות המנצחות: אלו היו קמפיינים של דלת לדלת, עם דגש עצום על נוכחות ברשתות החברתיות, שסחפו אחריהם קהל מוסלמי ענק ודיברו אל הלב והכיס של הבוחרים הצעירים, קמפיינים שבחרו להעלות על נס ולהתייצב לצד המאבק הפלסטיני.
(מתוך X)
ועדיין, וכאן מגיעה גדולתו של כץ האסטרטג, יש הבדל עצום בין ממדאני לבין אליף ארלפ, מנהיגת די לינקה. ממדאני הוא בדרן, כריזמטי, דמות שמרגישה כמו דג במים בציבור. ארלפ היא עורכת-דין גרמנייה נוקשה ומופנמת, אשת עשייה, לא דיבורים. כץ הצליח לשכנע אותה שכדי לעשות היא חייבת להיבחר, וכדי להיבחר היא חייבת להנגיש את עצמה לציבור.
כץ שותף עם עוד שלושה יועצים פוליטיים ב"סוכנות המאבק", סוכנות שלא רק מכניסה דם צעיר וחדש לייעוץ אסטרטגי פוליטי, אלא גם בוחרת מועמדים לא-קונבציונליים שמתאימים לרוח שלה. האיש שהצליח גם לשדך בין ממדאני לבין הקול היהודי המשמעותי אבל הספקני בעיר, מגלם את המפלגה הדמוקרטית החדשה שאחרי התבוסה השנייה לטראמפ: מאוד צעירה, מאוד בועטת, יוצאת נגד הקיבוע בפוליטיקה האמריקאית.
הם מעבירים את המסר בין הבוחר לנבחר מהטלוויזיה המסורתית, הזקנה והעייפה לרשתות החברתיות היותר-מגניבות. חלק מהקמפיין, לדוגמה, היה מסיבות עיתונאים שנערכו רק בנוכחות משפיענים ויצרני תוכן.
יש לציין כי כץ לא רק רואה עין בעין עם ממדאני וארלפ בנושא הסכסוך הישראל-פלסטיני, אלא גם כנראה הרבה יותר רדיקלי מהם בדעות הפרו-פלסטיניות שלו ובביקורת על ישראל.
מוריס כץ נולד במנהטן, אחר כך עזר לכבוש את ראשות העיר שלה, ואת ראשות העיר של ברלין. התחנה הבאה: הבית הלבן.
