רס"ר (מיל') אופק מועלם (23) מירושלים נהרג ביום חמישי בצפון רצועת עזה, לצד רס"ר (מיל') נדב קלי.
מותם של השניים, לוחמי גדוד 7007, נגרם בשל התפוצצות רחפן צה"לי בתוך המוצב שלהם. אופק הותיר אחריו הורים, אח תאום ואחות קטנה.
רס"ר (מיל') אופק מועלם ז"ל
(דובר צה"ל)
רועי אלמוזנינו, חברו הקרוב של אופק, סיפר: "אנחנו חברים הכי טובים מגיל אפס. הוא ואני אהבנו ספורט, שיחקנו הרבה ביחד והיינו מתחרים אחד בשני גם בלימודים. אופק היה אחד שהתנדב לעזור לכל אחד ואף פעם לא התלונן. מעולם לא שמעתי אותו אומר משהו רע. תמיד היה חיובי. מאז שאופק השתחרר מסדיר הוא עשה המון ימי מילואים, גם כשלא היה לו צו. במהלך השנה האחרונה, למרות שהיה סטודנט להנדסת מכונות במכללת עזריאלי בירושלים, הוא בחר להתנדב שוב ושוב למילואים. הוא גם הפך להיות מפקד שם. אמר לי שהוא לא מסוגל לשבת בצד ולא לעבוד קשה".
אבשלום נחמני, שהיה המחנך של מועלם בתיכון, סיפר על "בחור גבוה, בנוי לתלפיות. חכם, ביישן וצנוע. הראשון להתנדב לעזור. היה תלמיד מעולה, סקרן". הוא מספר כי אחד הזיכרונות החזקים שלו מאופק הוא מאירוע שהתרחש כשהיה בכיתה י"ב: "היינו עדיין במציאות של הקורונה, ופנה אלינו דרך השומר החדש חקלאי ממושב שדה צבי בדרום בבקשה לעזרה. התחייבנו להביא מספיק מתנדבים כדי למלא אוטובוס אבל חששנו שהילדים לא יבואו. אופק והחבורה שלו היו הראשונים להירשם. עבדו כמו נמרים. קטפו כמעט שלושה טונות לימונים. בשקט, בלי לעשות מזה עניין. אחר כך לקחתי אותם לגבעה של אריק שרון מול חוות השקמים, לדבר קצת ערכים. שאלתי אותם למה הם באו לעזור למישהו שלא פגשו אף פעם, ואופק אמר בשיא הטבעיות: 'מישהו צריך אותנו, אנחנו באים. אין שאלה בכלל'. זאת אולי קלישאה, אבל הוא באמת היה משהו מיוחד".
