מה פעמים התייעצתם עם אדם נוסף לפני שקניתם דירה או רכב? דווקא לפני אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לבריאות שלנו, האם לעבור ניתוח או להיכנס להליך רפואי, רבים מאיתנו מסתפקים בהמלצה אחת בלבד. במקרים מסוימים חוות דעת נוספת עשויה להוביל לשינוי בתוכנית הטיפול. "לאורך השנים, במסגרת הטיפול במקרי רשלנות רפואית, ראינו גם מצבים שבהם חוות דעת נוספת הייתה עשויה להציג למטופל אפשרויות נוספות, או לפחות לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת יותר. כשלא מדובר במצב חירום, אין שום פסול בלשמוע דעה נוספת. בכל ניתוח קיים סיכון", אומרים עורכי הדין ד״ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ ממשרד רובינשטיין-יקירביץ המתמחים ברשלנות רפואית. השניים מדגישים כי חשוב להבין כי אין בסקירה זו משום היוועצות רפואית, וברור שאסור לבטל המלצה רפואית שאומרת שלא ניתן לדחות את הטיפול הרפואי אפילו דקה אחת, שאז לעיתים אין זמן להיוועצות נוספת, כמו למשל בצורך מיידי לצנתור לב או מח, או לניתוח קיסרי בהול.
מה הדין לגבי ניתוחי גב?
כאבי גב הם אחת הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לאורתופד. "עם זאת", מסבירים עוה"ד רובינשטיין ויקירביץ "לא כל כאב גב מצדיק ניתוח, ובתנאי שמדובר בכאבי גב תחתון בלבד, ללא הקרנה לרגל. סימנים נוירולוגים נוספים, כמו לדוגמא כאב המקרין לשתי הרגליים מלווה בקושי במתן שתן דורשים ניתוח דחוף. במקרים רבים מקובל למצות תחילה טיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה, פעילות גופנית מותאמת, טיפול תרופתי ולעיתים זריקות וגם טיפולים במרפאת כאב. כשאין דחיפות רפואית, השאלה הראשונה שכדאי לברר היא האם מוצו כל החלופות הלא ניתוחיות. מספר הניתוחים לאיחוי חוליות בעמוד השדרה בארץ ובארה״ב עלה בשני העשורים האחרונים במאות אחוזים, למרות שבעשור הקודם פורסמו מספר מחקרים מבוקרים, אשר הראו כי לניתוחים אלה לאיחוי חוליות בעמוד השדרה אין יתרון משמעותי על פני טיפול שמרני להקלת הסבל ולשיפור התנועה. כאבי גב, באופן כללי, אינם אינדיקציה לניתוח ולקיבוע".
אם נקרע המיניסקוס ורואים זאת ב-MRI, הממצא מחייב ניתוח?
לדברי עוה"ד יקירביץ ורובינשטיין, "קרע במיניסקוס הוא אחת האבחנות האורתופדיות הנפוצות ביותר, במיוחד אחרי גיל 40, שאז הקרעים הם לרוב ניווניים ולא תוצאה של חבלה. מחקרים שפורסמו בעיתונות רפואית-מקצועית מובילה הראו כי במקרים רבים של קרע ניווני אצל מבוגרים, טיפול שמרני הכולל פיזיותרפיה מניב תוצאות זהות לניתוח ארתרוסקופי לכריתת המניסקוס, ולכן ההמלצה המקובלת כיום היא טיפול שמרני. אסור לשכוח כי זיהום בברך בעקבות הניתוח עלול להותיר נכות וסבל רב". למעשה, השניים מציינים כי ״קרע במיניסקוס נשמע דרמטי, אבל ממצא בבדיקת MRI הוא לא בהכרח הוראת ניתוח״, מסבירים עורכי הדין. ״השאלה בין השאר היא מי המומחה שפענח את ה-MRI, מה גילו של הנפגע, האם נלקחה אנמנזה מלאה ונשקלה אבחנה מבדלת של מחלה אחרת במפרק הברך והאם מוצה טיפול שמרני".
הילד סובל מדלקות שקדים, האם ניתוח הוא הפתרון היחידי?
"ניתוחי כריתת שקדים הם מהניתוחים השכיחים ביותר בילדים, אך כיום מקובל לבצע אותם כאשר מתקיימות התוויות רפואיות ברורות ולא באופן אוטומטי. למשל, עד כמה מדובר בהגדלה של השקדים החוסמת את דרכי האוויר ולהפרעות בשינה מחד, ומאידך ריבוי מספר הדלקות החוזרות. כהורים, קל מאוד לרצות 'לפתור את הבעיה אחת ולתמיד'. אבל לפני כל ניתוח כדאי לשאול מה הסיבה להמלצה״, אומרים עו"ד יקירביץ ורובינשטיין.
מה לגבי בקע?
עוה"ד רובינשטיין ויקירביץ מציינים כי "לא כל בקע מחייב התערבות מיידית. כשהבקע 'כלוא' הניתוח דחוף. אנשים רבים נבהלים מעצם האבחנה וחושבים שחייבים לקבוע מיד תור לניתוח, אך בפועל חשוב להבין מה מידת הדחיפות ומהן האפשרויות שעומדות על הפרק. כדאי להיבדק גם על ידי כירורג מומחה נוסף, כי לעיתים, ישנם 'חילוקי דעות' בין המומחים".
עוה"ד אבי רובינשטיין (משמאל) ושמואל יקירביץ
גם בניתוחי ערמונית יש יותר מאפשרות אחת?
כאשר מדובר בהגדלה שפירה של הערמונית, קיימות כיום אפשרויות טיפול שונות, ובהן גם טיפולים תרופתיים ופרוצדורות זעיר-פולשניות. לדברי השניים, לפני קביעת ניתוח, חשוב לברר האם הוא אכן האפשרות היחידה, או שקיימות חלופות. יש גם לדעת שישנן שיטות ניתוחיות שונות שרופאים שונים מבצעים. בסרטן של הערמונית ניתן לנתח וניתן להקרין.
מה לגבי מקרה של פיסורה?
במקרים רבים של פיסורה (״פצע״) בפי הטבעת, מקובל לנסות תחילה טיפול שמרני הכולל טיפול מקומי עם משחה, אמבטיות ישיבה במים חמימים במטרה להרפות את השריר הטבעתי המכווץ שהוא המקור לכאב, שינוי תזונתי לרכך היציאות. בחלק קטן מהמקרים כשהטיפול אינו מועיל נשקלת אפשרות של ניתוח. לדברי עורכי הדין, המפתח הוא לוודא שהטיפול השמרני מוצה במלואו לפני שמקבלים החלטה.
שלחו אותי לבדיקת הדמיה. מה חשוב לדעת?
עוה"ד רובינשטיין ויקירביץ מסבירים כי "בבדיקות CT ובצנתורים משתמשים בחומר ניגוד על בסיס יוד, ואילו בבדיקות MRI משתמשים בחומר על בסיס גדוליניום. לכל חומר מאפייני סיכון משלו. חומר הניגוד היודי מפונה מהגוף דרך הכליות ועלול לפגוע בהן ולכן חייבים לבדוק תפקודי כליות (בדיקת קריאטינין) לפני הבדיקה. בשני סוגי החומרים חשוב גם לברר מראש האם למטופל ידועה רגישות או תגובה אלרגית מבדיקות קודמות".
לדברי השניים, "חלק מהמקרים שאנחנו פוגשים אינם נוגעים לבדיקה עצמה, אלא למה שקדם לה או למה שבא אחריה. לעיתים מטופל אינו נשאל על רגישות קודמת, לעיתים לא נבדק אם תפקוד הכליות שלו מאפשר את הבדיקה ונגרם נזק, ולעיתים, למרבה הצער, ממצא חשוב שהתגלה בבדיקה אינו מועבר לרופא מקצועי מתאים, והמטופל אינו מעודכן בו".
מה כוחו של טופס הסכמה לניתוח?
לפני כל פרוצדורה פולשנית, מקולונוסקופיה ועד ניתוח, מחתימים את המטופל על טופס "הסכמה מדעת". "רבים חותמים באופן אוטומטי בלי לקרוא באמת מה כתוב. יש לדעת כי מדובר במסמך משפטי לכל דבר", מסבירים עורכי הדין. "החתימה אמורה להעיד שקיבלתם הסבר מלא והבנתם אותו. ראינו לא פעם מקרים שבהם מטופל חתם על טופס שכלל סיכון מהותי שמעולם לא הוסבר לו בעל פה ורק בדיעבד, כשהתרחש הסיבוך, הבין על מה חתם. לא תקין שחולה חותם על טופס הסכמה זמן קצר לפני הניתוח. ההסבר המלא חייב להינתן במרפאה כשהמטופל יושב מול הרופא. ישנם רופאים שנותנים הטופס הביתה שהמטופל יקרא אותו כשהוא רגוע. בכל מקרה כדאי לצלם את טופס ההסכמה החתום. היו מקרים שלאחר שקרו סיבוכים הוספו נתונים שלא היו קודם".
שאלות שחשוב לשאול לפני ניתוח
- האם קיימת חלופה (שמרנית) שאינה ניתוח?
- עד כמה הניתוח דחוף?
- האם הניתוח יבוצע בגישה פתוחה או זעיר-פולשנית?
- האם ישנן שיטות ניתוחיות שונות?
- האם ישנן גישות כירורגיות שונות? לדוג' מהיכן ״נכנסים״ להוצאת הדיסק בגב?
- מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים?
- מי ינתח אותי בפועל, מה הוותק שלו וכמה ניתוחים כאלה הוא מבצע בשנה?
- מהי שיטת ההרדמה המומלצת?
- האם הניתוח כולל שיטה או טכנולוגיה חדשה?
- כיצד ייראה תהליך ההחלמה?
- האם כדאי לקבל חוות דעת נוספת ולאיזה מומחה לפנות?
