אינדונזיה אפופה בערפל של עשן רעיל; יבולים קמלו בתנאי יובש בהודו, במרכז אמריקה ובחלקים ממזרח אפריקה; מדינות כמו ניגריה וסודן סובלות ממחסור חמור במים; מפלס הים עולה לאורך חופי קליפורניה, מה שהביא לנזקים כבדים לתשתיות ובתי מגורים לאורך קו החוף; בתאילנד ונפאל מתמודדים עם שטפונות גדולים; פרו ואקוודור עומדות תחת אזהרות חמורות מפני מפולות בוץ; הוואי מתמודדת עם רצף חריג של הוריקנים; וברובע קווינס בניו יורק שטו בסוף השבוע בקיאקים כדי להגיע לסאבוויי. כל האירועים האלה בחלקים שונים של העולם הם תוצאה של תופעת אקלים אחת - אל ניניו.
אל ניניו הוא דפוס אקלימי טבעי המשפיע על חלקים נרחבים מהעולם, ומביא טמפרטורות גבוהות יותר, כמו גם ריבוי של בצורות ושטפונות. התופעה מתרחשת כאשר אזור מזרח האוקיינוס השקט, שבדרך כלל מתאפיין בתנאים קרירים ויבשים, הופך חם ורטוב יותר. שינוי זה משפיע על דפוסי הגשמים באזור הטרופי של האוקיינוס השקט וגורר השלכות נוספות הרחק מעבר לכך. האירוע מתרחש בדרך כלל אחת לשלוש עד שבע שנים, בתזמון שאינו סדיר. עוצמה חסרת תקדים
הפעם האחרונה של אל ניניו הייתה לפני שלוש שנים, אבל מומחים סבורים כי סיבוב ההופעות הנוכחי של אל ניניו בדרך להפוך לאירוע בעוצמה חסרת תקדים בהיסטוריה.
ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להתמודדות עם שינויי האקלים - מפרסמת נייר עמדה חדש על רקע התחזקותו של אירוע אל ניניו, הצפוי להגיע לעוצמה גבוהה ולהימשך אל תוך החורף הקרוב. חבר הוועדה, פרופ׳ דניאל רוזנפלד, הזהיר כי "ההתפתחויות של החודשים האחרונים ממחישות עד כמה דפוסי הזרימה באזורנו יכולים להיות חריגים. גלי החום חסרי התקדים במערב אירופה לצד קיץ קריר יחסית ואוגוסט גשום באופן חריג בישראל אינם מאפשרים לחזות את החורף הקרוב, אבל הם מדגישים את הצורך להיערך גם לאירועים חריגים".
פרופ' רוזנפלד, מומחה במדעי האטמוספירה ובהנדסת האקלים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הוסיף כי "בחורף, אל ניניו חזק במיוחד עשוי להגביר את הסיכוי לאירועי גשם עוצמתיים, שעלולים לגרום להצפות ולשיטפונות, במיוחד כאשר הם פוגשים את הים התיכון כשהוא חם. לכן צריך להיערך עכשיו ולא אחרי שהסערה הראשונה תגיע".
(Sakchai Lalit, AP Photo/Sakchai Lalit)
המסמך מרכז את הידע המדעי העדכני על התופעה ועל הקשר המורכב שבינה לבין האקלים בישראל, ומרחיב את הדיון מן המידע המטאורולוגי אל המשמעויות האפשריות לישראל על רקע שינויי האקלים והצורך בהיערכות מוקדמת. נייר העמדה בוחן את התופעה גם על רקע ההתחממות העולמית. בעולם חם יותר האטמוספירה יכולה להכיל אדי מים רבים יותר, ובהיות הים התיכון חם הוא עשוי לספק לחות ואנרגיה למערכות גשם כאשר התנאים המטאורולוגיים המתאימים מתפתחים. כך למשל, 80 מ"מ גשם היורדים במשך כמה ימים עשויים לתרום למשק המים, אולם אותה כמות בתוך שעה או שעתיים עלולה לגרום להצפות, לסחף, לחסימות כבישים ולשיטפונות בזק.
על פי התחזיות העדכניות של גופי החיזוי המובילים בעולם, אל ניניו צפוי להמשיך ולהתחזק בחודשים הקרובים. ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) מעריך כי האירוע יגיע לעוצמה גבוהה מאוד, וכי קיימת הסתברות של כמעט 100% שיימשך עד פברואר 2027. עם זאת, הוועדה מדגישה כי עוצמתו של אל ניניו אינה קובעת באופן בלעדי כיצד ייראה החורף בישראל ואינה מבטיחה חורף גשום.
מחקרים עדכניים של השירות המטאורולוגי הישראלי מחזקים את העדויות לקשר סטטיסטי חיובי בין עוצמת אל ניניו לבין המשקעים בישראל, בעיקר במרכז הארץ ובהרי יהודה, אך השפעתו על ישראל עקיפה ותלויה גם בהתפתחות מערכות מזג האוויר מעל אירופה והים התיכון.
לצד ההשפעה האפשרית על מזג האוויר בישראל, נייר העמדה מרחיב את המבט גם להשלכותיו העולמיות של אל ניניו. פגיעה ביבולים במדינות יצוא עיקריות ושיבושים בתשתיות ובתחבורה עלולים להשפיע על מחירי המזון והסחורות ועל שרשראות האספקה. בישראל, המייבאת חלק ניכר מהדגנים, המספוא וחומרי הגלם החקלאיים שלה, עשויות להיות לכך השלכות כלכליות ואסטרטגיות גם כאשר מזג האוויר המקומי אינו חריג.
הוועדה, בראשותו של פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע, מדגישה כי מעקב אחר התפתחותו של אל ניניו חודשים מראש מאפשר להיערך מבעוד מועד גם כאשר אין ודאות באשר להתפתחות החורף בישראל. התפתחותו של אל ניניו מדגישה בין היתר את הצורך בתחזוקת מערכות הניקוז, במיפוי מוקדי הצפה, בהיערכות לסגירת כבישים ומעברים נמוכים, בבדיקת חניונים תת-קרקעיים ומבני ציבור ובחיזוק מערכי ההתרעה והתיאום בין הרשויות המקומיות וגופי החירום. בסופו של דבר, אל ניניו הוא תופעה עולמית. גם כאשר השפעתו הישירה בארץ מוגבלת, הוא עשוי להשפיע בעקיפין - על ביטחון המזון, מחירי הסחורות ושרשראות האספקה והכלכלה העולמית.
(Sakchai Lalit, AP Photo/Sakchai Lalit)
