אבי גרייניק תמיד היה אמן שפעל בזירות רבות: תיאטרון, סטנד-אפ, טלוויזיה, קולנוע וגם מוזיקה. כעת הוא יוצא עם סינגל חדש, "בול על הוואן", שיר קצבי ומלא בגרוב שהפיק יחד עם דניאל עצטה.
עד כמה אפשר ליצור שירים מקפיצים ושמחים אחרי שלוש השנים האחרונות?
"אמן אמיתי רוצה לבטא את הדי-אן-איי המחשבתי-רגשי שלו, אבל בזמן האחרון לא מעט יוצרים הולכים על קליפות ביצים: לא לעשות אמנות שמחה מדי, לא להישמע מנותקים מדי, וגם לא לכתוב שירי התפתחות אישית, כי מיד עולה החשש שאנחנו עסוקים בעצמנו, כאילו זה ה-6 באוקטובר. 'בול על הוואן' נכתב לפני המלחמה ויש גבול לכמה היצירה יכולה להיות מגויסת. אנחנו לא רק אובדן וחשבון נפש לאומי, אנחנו גם בני אדם שקמים בבוקר עם תחושות ומחשבות סובייקטיביות. לכן דניאל ואני הרגשנו שזה בסדר לעשות קצת דיסקו. גם בתוך הדיסקו הזה יש מסר".
"גם בתוך הדיסקו יש מסר". אבי גרייניק
(יקיר שוקרון)
נשמע אבל שנקטת בזהירות. יכול להיות שחיכית יותר מדי זמן עד שהוצאת מוזיקה חדשה?
"כנראה שכן. אם יוצרים לא ישחררו יצירה חדשה, הרדיו שלנו יישמע 365 יום בשנה כמו המוזיקה שמשדרים לפני יום זיכרון. ככה אי אפשר להחלים. אז כן, משחררים שיר שנולד מהאופן שבו עשינו מוזיקה לפני האסון, אבל הטעם והסיפוק שנשארים מרגישים אחרת".
איזה טעם נשאר?
"טעם קצת מוחלש. הכול עם פחות מדי פנטזיות ויותר מדי פרופורציות"
ומעבר למוזיקה, איפה אפשר לפגוש אותך בימים אלה?
"ההצגה 'הזוג המוזר' בתיאטרון חיפה, עם עידן אלתרמן, רצה כבר שנה בהצלחה. יחד עם דרור קרן אני מריץ את 'באים ביחד', ובמקביל משודרת העונה השנייה של 'המעברה'. בקרוב אחזור לעונה נוספת של 'האחיין שלי בנץ', ויש גם את 'קשוב להפרעה' – הרצאה שהיא סיפור חיי עם הפרעת קשב. יש עוד, אבל אני לא רוצה שיפתחו עליי עין".
