לאציו הוא מועדון פאשיסטי, לפחות חלקים מרכזיים בו. ב-2023 הופסק המשחק של הקבוצה נגד לצ'ה ושחקן היריבה, סמואל אומטיטי הצרפתי, ירד מהמגרש בדמעות לאחר שהופנו כלפיו וכלפי חברו לקבוצה קריאות מתועבות על רקע גזעני. ב-2005 הונף ביציעי האולטראס של המועדון דגל עם צלב קרס, ופאולו די קאניו הצדיע לעברם במועל יד. למרות שקיבל עונש כספי, די קאניו, שהיה אז קפטן וכוכב הקבוצה, חזר על התנועה מספר חודשים לאחר מכן.
ב-2017 התמלא יציע השרופים באלפי מדבקות עם תמונתה של אנה פרנק שעליה הולבשו בפוטו מונטאז' מדיה של היריבה העירונית השנואה רומא. הכוונה הייתה ברורה: רומא היא מועדון יהודי, ויהודים זה רע. ב-1998 הניפו האולטראס שלט לפיו "אושוויץ היא המדינה שלכם, והתנורים הם הבית שלכם".
אבל לא רק יהודים ושחורים נמצאים על הכוונת של אוהדי לאציו הפאשיסטים, אלא גם נשים: ב-2018 פרצו הפגנות אצל האולטראס לאחר שטענו שהיציע שלהם הוא מקום קדוש, עם חוקים ברורים, ולכן נשים לא יכולות לשבת בעשר השורות הראשונות של היציע הזה.
תנועת החרם
לאחר שסיימה רק במקום התשיעי בשנה שעברה, לאציו פתחה את העונה הזו בצורה מצוינת עם ארבעה ניצחונות ותיקו. היא נמצאת במקום השלישי בליגה עם 13 נקודות, אותו מספר נקודות שיש לשני המועדונים שנמצאים מעליה בטבלה, רומא ואינטר.
מדובר בהישג שהיה אמור למלא את היציעים במשחקים הביתיים של הקבוצה שמאמן ג'נארו גאטוזו, אבל בפועל הסטאדיו אולימפיקו, עם תכולה של מעל 70 אלף צופים, אירח במשחק הביתי הראשון העונה של לאציו רק 6,058 אוהדים. למשחק השני נגד מילאן (משחק שאליו הגיעו בשנה שעברה 55,000 אוהדים) הגיעו רק 10,500 אוהדים. הממוצע של 8,279 אוהדים במשחק הוא הנמוך ביותר בליגה האיטלקית. הסיבה? האוהדים של לאציו מצאו להם מטרה חדשה והחליטו לפתוח בחרם נגד הבעלים והנשיא קלאודיו לוטיטו.
לוטיטו הוא הבעלים של הקבוצה ובעל המניות העיקרי שלה מאז 2004, אז קנה אותה מצ'יריו, חברת מוצרי ושימורי עגבניות. דרך חברת האחזקות שלו הוא מחזיק בשני שליש ממניות הקבוצה. לוטיטו, רומאי שהרוויח את הונו דרך יזמות בענפי הביטחון והניקיון, הצליח להציל את המועדון מפשיטת רגל לאחר משא ומתן ערמומי עם רשויות המס, שאחריו התאפשר לו לשלם חובות מס על סך 140 מיליון יורו על פני שלושים שנה.
מיד עם כניסתו לתפקיד, לוטיטו הכריז מלחמה על ארגון האוהדים הפאשיסטי "אירידוצ'יבילי". הוא הפסיק לחלוטין את חלוקת הכרטיסים החינמיים, מימוני נסיעות למשחקי חוץ וזכויות היתר הכלכליות שהיו לארגון על חנויות המועדון ומכירת המרצ'נדייז. ההחלטות הללו הובילו לסכסוך בן שנים, איומים על חייו (בעיקר לאחר שדרש מהשחקנים לבקר בבית הכנסת ברומא ולהניח זר לאחר תקרית אנה פרנק), הצבת שמירה משטרתית עליו וחרמות מנויים מסיביים. במילים אחרות: חוץ מלטעון שהוא יהודי, אוהדי האולטראס של לאציו שפכו על לוטיטו הכל.
חשדות ופוליטיקה
לוטיטו לא מעריף על המועדון שלו כספים. לאציו לא עורכת מסעות רכש יקרים. מי שטוב, נמכר. כשלאציו מכרה את הרנאנש הברזילאי לאינטר ב-2014, היציעים רעדו. ביוני 2025, לאחר שהמועדון שוב קפא בשוק ההעברות ולא הגיע להישגים ספורטיביים, האצטדיון לא שופץ והבעלים המשיך לצפצף עליהם. 45 אלף מאוהדי הקבוצה חתמו על עצומה בדרישה שלוטיטו ימכור את המועדון ויעזוב. התגובה המבטלת של לוטיטו הייתה: "המועדון שייך לי".
לוטיטו הוא לא אחד מל"ו הצדיקים. מאז שרכש את לאציו הוא העביר את כל העבודות במועדון שכרוכות בניקיון, מחשבים, אחזקת צי רכב וקייטרינג, לחברות בבעלותו. למעשה, לוטיטו משתמש במותג של לאציו ובתקציב שלה כדי להעשיר את עצמו. כל זה גרם לכך שרק 4,500 אוהדים קנו מינוי עונתי השנה (לעומת 35,000 אשתקד).
בנוסף לכך, התובע הציבורי ברומא פתח באחרונה בחקירה כדי לבדוק ניסיון מניפולציה של שלושה חשודים, ביניהם בכיר ברשת "ראי" האיטלקית ועיתונאי ב"איל טמפו", שניסו לייצר דיסאינפורמציה על המועדון ושתלו ידיעות בתקשורת כדי להוריד את ערכו לפני מכירה אפשרית.
לחקירה הזו יש גם פן פוליטי: לוטיטו הוא גם פוליטיקאי ב"פורצה איטליה", מפלגתו של ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלסקוני, ויש בכירים במפלגה המעוניינים בהדחתו ובנטרול כוחו.
נלחמים בדיקטטור
אוהדי לאציו שונאים את "הדיקטטור", הכינוי שהודבק ללוטיטו. הם מזכירים שהוא הורשע כבר שלוש פעמים מאז 2006, על חלקו בפרשת השחיתות בכדורגל האיטלקי, על מניפולציות בשוק המניות ועל כך שעבר על תקנות הקורונה.
גאטוזו אמר השנה ש"זה לא כיף לשחק ללא אוהדים", האוהדים ענו כי "לא מדובר בתנועת התנגדות אלא בהבעת אהבה הכי גדולה שאוהד יכול להביע". לאציו נמצאת במקום השלישי המכובד, אבל במקום האחרון בממוצע אוהדים, שמאיימים גם לא להגיע לדרבי נגד רומא.
מה נאמר ומה נגיד, מצא מין את מינו. בהצלחה לשני הצדדים.





