אחרי המפגן בבני ברק בתחילת השבוע, נערך אמש בירושלים אירוע דומה למען עריקים חרדים - "אסירי עולם התורה", שנעצרו - ומאז שוחררו מבתי הכלא הצבאיים. להערכת המארגנים, לאירוע הגיעו כמה אלפי בני אדם, חלקם נשאו שלטים שעליהם נכתב כי צה"ל הוא "צבא האויב".
מפגן התמיכה נערך בצומת הרחובות בר-אילן וברנדייס בירושלים תוך שהמשטרה סגרה את כל הרחובות באזור. העריקים הגיעו למקום באוטובוס והתקבלו בהתלהבות רבה. המארגנים הבטיחו כי העריקים יקבלו מענק כספי שמקורו בחו”ל בגובה של כ-1,000 שקלים. לילדים שהגיעו, חיכו שקיות הפתעה שעליהן הכיתוב: "מעמד קבלת הפנים לאסירי התורה שזכו לשבת בכלא ב'עוון' שמירת היהדות". משתתפי ההפגנה נשאו שלטים שעליהם נכתב: "שחררו את החטופים מכלא 10 שלעולם לא ישרתו בצבא האויב".
(לירן תמרי)
רוב העריקים המשוחררים שהגיעו למפגן התמיכה, הם כאלה שנעצרו לפני חודשים רבים, בתקופה שבה עוד התבצעו מבצעי לכידה. אחד מאלו שהתקבלו בכבוד בתהלוכה הוא מאיר שטיינר שנעצר לאחר שהגיע לחקירה כחשוד במשרדי להב 433 בפרשה שעסקה בהנפקה בלתי חוקית של תווי נכה. בתום חקירותו, בעודו עושה את דרכו החוצה, הוא נעצר על ידי המשטרה הצבאית בגין עריקות ובהמשך נשפט ל-20 ימי מאסר בפועל בגין עריקות.
ב"ידיעות אחרונות" פורסם בשבוע האחרון כי כמעט כל עשרות הכלואים כיום הם חסידי ברסלב שנעצרו בנתב"ג או במעברי גבול אחרים אחרי ששבו בין היתר מקבר רבי נחמן באומן. מדובר במעצרים שנעשו בנתב"ג על ידי נקודות השיטור שם. ביתר המוקדים לא נערכות פעולות יזומות ללכידת עריקים.
נזכיר כי בג"ץ הורה לצה"ל לאכוף את חובת הגיוס באופן שוויוני. אך גורמים בצבא נימקו את הפסקת הפעילות בין היתר בשל היעדר שיתוף פעולה מצד המשטרה, שבלעדיה חיילי המשטרה הצבאית לא יכולים לפעול במרחב אזרחי.
ממשטרת ישראל נמסר מנגד על הטענות הללו כי "מדובר במשימה שהינה באחריותה של המשטרה הצבאית וכל שאלה בעניין מימושה יש להפנות אליהם".
המאבק על גיוס תלמידי הישיבות נמשך למעשה מאז הקמת המדינה, לאחר שנקבע כי תלמידי ישיבות לא יהיו חייבים בגיוס, במסגרת הסדר "תורתו-אומנותו". ב-2012 קבע בג"ץ כי "חוק טל", שנועד להסדיר את דחיית השירות, אינו חוקתי ואינו שוויוני.
ביוני 2024 קבע בג"ץ כי לאחר פקיעת ההסדר החוקי, אין עוד בסיס חוקי להמשך הפטור הגורף מגיוס, וכי על המדינה לאכוף את חובת השירות גם על תלמידי ישיבות. מאז החריף המאבק סביב שאלת האכיפה והסנקציות נגד מי שאינם מתייצבים לגיוס. לצד ניסיונות לקדם מתווה חוקי חדש, צה"ל החל לשלוח צווי גיוס ולנקוט הליכי אכיפה נגד חרדים שלא התייצבו, וב-2026 הפכו מעצרי העריקים לסוגיה מרכזית במחלוקת. לאחרונה בג"ץ ביטל תיקון חוק שנועד להקפיא את מעצרי העריקים החרדים, לאחר שנקבע כי יש פגמים מהותיים בהליך החקיקה.
לאחרונה חלה ירידה בהיקף המעצרים נגד עריקים. גורמים בצבא נימקו את הפסקת הפעילות בין היתר בשל היעדר שיתוף פעולה מצד המשטרה, שבלעדיה חיילי המשטרה הצבאית לא יכולים לפעול במרחב אזרחי. ממשטרת ישראל נמסר מנגד על הטענות הללו כי "מדובר במשימה שהינה באחריותה של המשטרה הצבאית וכל שאלה בעניין מימושה יש להפנות אליהם".
מי שתקף את קיום התהלוכה הוא יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שכתב ברשת X: “בירושלים מתקיימת תהלוכת קבלת פנים לעריקים ‘משוחררים’, כאילו השתחררו עכשיו אחרי שלוש שנות לחימה בעזה. אלה השותפים של נתניהו. בלי המשתמטים, אין לביבי ממשלה”.
